קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שמעתי: מאמר קס"א, עניין מתן תורה: יגעתי ולא מצאתי אל תאמין, וצ"ל מהו הפרוש "מצאתי"? מה צריכים למצוא? אלא מצאתי הוא עניים מציאת חן בעיני השי"ת.
על יישׂום שיטת התיקון נאמר: "יגעתי ומצאתי". מה זאת האמרה המוזרה הזאת? "להתייגע", את זה אני עוד מבין, אך עם "המציאה", הכול מאוד לא ברור.
אם האדם מיישׂם את התיקון על עצמו, כדי להשׂיג אהבה כלפי הזולת, אז בייחסו הטוב כלפי האחרים, בקשר טוב עימהם, הוא מוצא לא סתם מישהו, אלא את הבורא, הכוח המקיף והכולל של הטבע שמחבר אותו למערכת יחידה.
הכול מותנה במאמצים, האדם חייב להשקיע, להזיע, בכך שמשתדל להרכיב את כל המערכת, לבנות יחסים הדדיים עם האחרים, להסדיר את הקשר הנכון, למשש אותו בחשכה. וזה אומר, שהוא משקיע מאמצים ואחר כך הוא מוצא את הבורא באותו הרגע שבו חלקי המערכת מתאחדים. כך האדם מגלה את הכוח האוניברסאלי, והוא הופך להיות לכוח החיים הפנימי שלו.
אם אינני משקיע מאמצים, לא מנהל את החיפושׂ, אז תהיה חסרה לי ההבנה, ההרגשה, הנחוצה לאיחוד של כל הנשמות. הרי אני חייב להשׂיג בעצמי את המערכת, ללמוד לנהל אותה. כך גם כל תא דואג לכל הגוף בשלמות, למרות שעדיין לא גילינו זאת.
אותו הדבר מתרחש בכל הבריאה: כל פרט מחובר בצורה הדדית עם כל השאר ועם המערכת הכללית, כמו בהולוגרמה. וזוהי השלמות. לכן ביישׂום שיטת התיקון לא ניתן להסתדר ללא המאמצים. אחרת האדם לא יוכל להתכלל, להבין, לספוג הכול לתוכו.
ברוחניות הגם שהוא זוכה למציאת חן, מכל מקום אחר כך הוא צריך לשלם כל המחיר, זאת אומרת את שיעור היגיעה מה שכל אחד נותן, ואם לא יאבד לו הכלי.
