קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אם היציאה ממצרים מתבצעת בחיפזון, לשם מה דרושה הכנה?
תשובתי: האחד אינו שייך לשני. ההכנה דרושה כדי שאהיה מסוגל לגשת למילוי. לשֵם כך אני צריך להרגיש חיסרון. הרי אנחנו יוצאים ממצרים לא ברגליים, אלא ברצונות : מרצון אחד לאחר.
אם המצב החדש אינו נחוץ לי, זה סימן שלא הכנתי את עצמי ליציאה ממצרים. אני חייב לרצות להגיע להשפעה, עד כדי כך שאראה לפניי רק אותה. ושכוח ההשפעה יאחד אותנו לאחד, זה מה שאני רוצה. שכולנו נתמוסס ונתמזג שָם ללא שום הבדלים: אין אף אחד ביחידות, אלא קיים רק כוח השפעה אחד כללי. ואז האור העליון ימלא אותנו.
ואם זה לגמרי לא נחוץ לי? אז אינני מוכן ליציאה ממצרים. יכול להיות שעדיין אינני מרגיש שאני בגלות, עדיין לא סיימתי את "שבע השנים הטובות". אצלי הכול בסדר, הקבוצה לומדת, עורכת סעודות משותפות, פיקניקים, כנסים…
רק כשהמצב הופך להיות בלתי נסבל, כשאנחנו חייבים להתחבר זה לזה, ודווקא זה יהפוך עבורנו להצלה ולגאולה, אז אנחנו מתכוננים ליציאת מצרים.
שאלה: אז מדוע אנחנו יוצאים בחיפזון?
תשובתי: האדם אינו יכול לדעת מראש, מתי סאת המאמצים שלו תתמלא. ברוחניות אין זמן. ברגע שהסאה מתמלאת, ברגע שגילית את הרצון שלך במידה מספקת, מייד מגיעה הקפיצה, ואתה עובר לפעולה הבאה, לבריחה ממצרים. אולם אפילו רגע לפני כן אינך יודע עדיין שהסאה שלך אוטוטו תתמלא. להיפך, הרגע הקודם יכול להיראות לך כרחוק ביותר מהיציאה: חושך מצרים, צרות שעוברות עליך…
הרי עד לרגע האחרון אתה מזדהה עם פרעה, עד שאתה מתנתק ממנו. ולכן אתה מרגיש מכות מאוד חזקות וכבדות, מבלי לראות אפשרות לצאת מהן. כל מכה רק מראה לך עד כמה אתה חלש ואינך מסוגל לשום דבר.
ופתאום, דווקא בחושך הזה, מתגלה הכוח שבאמצעותו אתה יכול לברוח מפרעה. מתגלה לך החשכה, ועוזרת לבריחה שלך. ומייד ברגע שהרצון סוף סוף התגלה, מתחילה הגאולה.
מתוך שיעור על ההכנה ליציאת מצרים, 10.04.2011
ידיעות קודמות בנושא:
התיאבון מגיע לפני האוכל
הרע מתגלה מתוך ההשוואה
עם מה אנו יוצאים ממצרים?
