קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מדוע, כדי להרגיש את הבורא, אני חייב להיות מנוגד אליו?
תשובתי: רק מתוך הניגודיות אנחנו מסוגלים להבין את התכונה שלו, ההפוכה לנו. הבורא הוא מצב ההשפעה עצמו, התכונה הזאת עצמה. אך כדי שאנחנו, הנבראים, נוכל להרגיש משהו, אנחנו חייבים לכלול בתוכנו את שתי התכונות המנוגדות: הקבלה וההשפעה. ואז בניגוד, בהבדל ביניהן, אנחנו יכולים להרגיש אותן.
אם אנחנו מרגישים משהו, זה אומר, שבהרגשה הזאת כבר נכללות שתי התכונות המנוגדות, ואנחנו מרגישים את השוני שלהן. לא ניתן למדוד שום דבר, אם אין עם מה להשוות ולמדוד ביחס אליו. וכך זה בכל הרגשות, המחשבות והרצונות שלנו, בהכול.
לכן, כשהבורא בורא אותנו בדבקות בו בעולם אין-סוף, איננו מרגישים את כל זה. אין לנו מהיכן לקחת את הדחף בהרגשה שלנו. אז הוא שובר אותנו, מרחיק אותנו, מוריד אותנו מאין-סוף עד לעולם הזה. ואם עכשיו, מהעולם הזה, אנחנו מתחילים לתקן את עצמנו, זה לא אומר שאנחנו מתקנים איזשהו קלקול. אנחנו מכוונים את החושים שלנו לתפיסה הנכונה. מהעולם הזה אנחנו מתמזגים בצורה יותר ויותר מדויקת עם עולם אין-סוף.
וכשאנחנו משתווים לגמרי עם הבורא וחוזרים לעולם אין-סוף, קיימים אצלנו שני ניגודים: "מינוס אין-סוף" של העולם הזה וה"פלוס" של עולם אין-סוף, ושניהם נכללים בנו, ובכך קובעים את עוצמת הכלי (הרצון) הרוחני שלנו.
וכך זה בכל דבר. הנבראים יכלים להרגיש משהו רק מתוך הניגודיות. אחרת אין בהם הרגשת החיים.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 08.04.2011
ידיעות קודמות בנושא:
הבורא מושג לפי מעשיו
עומק הנקודה
נברא ששוחה באוקיינוס של אור
