קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
דעה: מידת הסלידה של בני האדם כלפי יריביהם עולה עם כל יום שעובר, וככל שהאדם משכיל, כך הוא מתייחס בצורה בלתי מתפשרת וקיצונית יותר כלפי דעה של אחר. רוב התומכים גם של המפלגה הרפובליקנית וגם של המפלגה הדמוקרטית מתארים את המחנה הנגדי אך ורק באור שלילי.
מהי הסיבה לחוסר הסובלנות? אף אחד אינו יודע בוודאות ממה נובע הסממן הזה. מדובר על ביטחון של האדם שהוא מבין טוב יותר את הגיון החשיבה של אחרים מאשר הם מבינים את עצמם. חברי קבוצה אחת לא סתם יוצאים מתוך הנחה שהם רואים את ההיגיון של יתר הקבוצה לעומק, אלא הם בטוחים שבכיוון ההפוך התהליך הזה לא עובד. כמו כן, הם בטוחים שהניתוח שלהם את ההשקפות העצמיות הוא ללא דופי. לבסוף, קיים מה שנקרא קונצנזוס שקרי: אנשים מניחים שכל אדם בעל היגיון בריא שיודע מה שהם יודעים, פשוט לא יכול שלא להסכים עם נקודת המבט שלהם. דעות קדומות מסוג זה מביאות לכך, שאנשים הופכים להיות אטומים לעובדות, חשדניים ועוינים כלפי היריבים הפוליטיים שלהם.
תגובתי: הסיבה לכך נעוצה בגדילה של האגו האישי, המשפחתי, החברתי, המדיני והכולל. בזמן האחרון הוא הפסיק לגדול והחל "להתעגל", מה שהופך אותו למנוגד לנו, המתבודדים. כלומר, אם בעבר הוא עזר לנו להתפתח, דחף אותנו לצמיחה אישית, אז היום הוא מאלץ אותנו להתאחד, אבל זה מנוגד לאגו שלנו, כי בהתאם לאיחוד שלנו בחברה, עלינו לוותר על האגו האישי והפרטי שלנו.
בכך מסתכם המשבר הנוכחי, כאשר אפילו מבחינה אגואיסטית אנחנו לא מסוגלים ליצור בינינו בריתות, אפילו למען הצלת עצמנו, כמו שקורה לאיחוד האירופי.
בסופו של דבר כל העולם ישתתק וייעצר, הסחר העולמי, פעולות כלכליות ובנקאיות, משפחות יתחילו להתפורר, יופרו בריתות והסכמים, וכך זה יימשך עד למלחמת עולם שלישית, או עד שהעמים יבינו וירגישו מעומק הייסורים שצריך "לעלות לירושלים", שם ורק שם נמצאת שיטת האיחוד הנכונה.
