קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
(למתקדמים)
שאלה: "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ." – בשביל מה? מאיזה מניעים? לאיזו תכנית? הרי לא היה יכול הבורא לברוא את העולם הזה בלי לחשוב על התוצאות! על מה יכול להעיד סיפור המבול, שבו כתוב ש"וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ", כאילו שהוא לא ציפה לזה.
תשובה: קיימים רק שניים: הנברא – רצון לקבל אור, והבורא – האור עצמו, רצון להטיב. אם הנברא בדומה לאור, רוצה לקבל למען האור, כדי לגרום לו הנאה, אז הוא מקבל את האור. ואם הנברא לא רוצה לפעול למען הבורא כי הוא הפוך מהבורא (מפני שהבורא רוצה להטיב לנברא), אז הוא לא ירגיש את הבורא, את האור, אלא ירגיש חושך מוחלט, ההעתק השחור של האור – את העולם שלנו.
"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ." – ברא את תכונת ההשפעה ואת תכונת הקבלה. בשביל מה: כדי שהאדם לא יערבב בתוך עצמו את התכונות האלה, ויבחר בעצמו, באופן חופשי באיזו מהן להשתמש – באגואיסטית או באלטרואיסטית. את כל השאר ניתן לקרוא בספריי (להורדה חינם לחץ כאן).
