ללמד לראות את העולם העליון

מתוך שיעור מס' 4, כנס שבדיה

שאלה: בקבוצה שלנו נוצר כזה מצב, כאשר חלק ממנה רוצים להפיץ אבל לא יכולים, וחלק אחר, לא יכולים ולא רוצים. מה לעשות עם אותם אנשים שרוצים להפיץ, אך לא יכולים בינתיים לחייב את עצמם לעשות זאת?

תשובתי: אסור לחייב אף אחד. אבל אותם האנשים שרוצים להפיץ, חייבים לעשות את זה. לאף אחד אין את הזכות לרסן ולבלום את האדם, כבר ניתנה הנחייה לכך שכולם יעסקו בהפצה. מי שעדיין מתנגד לזה, שיתנגד, זה עניינו. אבל בשום אופן הוא לא צריך להפריע לאחרים, אחרת נצטרך להוציאו מהקבוצה.

אם אדם לא רוצה להפיץ, יושב בשקט ולא מרגיש כלפי זה בינתיים חשיבות, על אף שרואה שכולם עוסקים בזה, והוא כזה מיוחד, לא רוצה, אנחנו מאפשרים לו להישאר, מפני שאנחנו מקווים שהוא יחכים וישתנה. או שהוא יצטרך לעזוב את הקבוצה, או שעם הזמן הוא גם כן יתחיל לעסוק בהפצה.

ישנם אנשים שלא יודעים לדבר וגם לא צריך, אז שיעזרו במשהו אחר. קבוצה שלא מפיצה, נחלשת בהדרגה ואנשים עוזבים אותה, נעלמת להם הנחיצות, אין רצון חדש, אין דם חדש. הם לא עובדים עם האוכלוסייה, אין להם במה לעסוק, והם כל הזמן הופכים לעגומים ומשועממים: כמה אפשר ללמוד את אותו הדבר, כמה אפשר לדבר על אותו הדבר?

והדבר העיקרי עוד לפנינו, זה עריכת סדנאות להמונים, כאשר החיבור יוצר בהם הרגשה חדשה לחלוטין, כוח חדש, דרגת קיום חדשה. הם יתחילו להתעלות מעל עצמם, יופיעו אצלם מחשבות חדשות לגמרי, ראייה חדשה, שׂכל חדש, משותף.

כי בעולם שלנו קיימים כל העולמות העליונים, הם גם עכשיו נמצאים כאן. אבל אנשים לא רואים אותם, אין להם את ה"משקפיים" האלה, את הראייה הזאת, הם אינם מסוגלים להבחין בתדר הזה. הם רואים הכול בטווח תדרים מסוים, אבל אין להם את ה"מכשיר" לראיית העולם העליון.

אנחנו צריכים להביא את האנושות למצב הזה. כי לאחר מספר סדנאות (אפילו לאחר הסדנה הראשונה) תופיע אצלם הרגשה שמשהו ממלא אותם מבפנים, הם מתחילים להסתכל בצורה חדשה לגמרי, במבט אחר על העולם, מתחילים לחשוב ולדבר בצורה אחרת, מרגישים שכאילו שטים על כרית אוויר. לאחר מכן אפשר לדבר איתם אחרת.

מתוך שיעור מס' 4 בכנס שבדיה, 30.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מה מאחד אותנו?
לראשונה בששת אלפים שנה
השתתפות של מאה אחוז בהפצה