קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
השיטה האינטגרלית מבוססת על חכמת הקבלה, שמסבירה את הכול על בסיס המערכת העליונה שמנהלת את האנושות. כל המתרחש מוסבר במושגים קבליים מדויקים ביותר, מדעיים, ברורים, עם הגדרות, תרשימים וכל היתר. כלומר, האגו של האדם וכל טבעו: ה"דומם", ה"צומח" ה"חי" וה"אדם" – מתפתחים בהשפעת כוח מסוים.
הכוח ההתפתחותי הזה הוא הכוח המניע של הטבע שאפשר לכנותו "בורא", מכיוון שהוא בורא ומוליד מצבים יותר ויותר חדשים שלנו, הוא פועל בתוכנו. זאת האנרגיה הפנימית שלנו שמניעה את האגו שלנו.
בקבלה כל הפעולות האלה, החוקים, הכללים, היחסים בין האגו שלנו והכוח שפועל עליו, נחקרים בצורה מדעית, מדויקת ביותר. מאז ימי קדם, הפעולות ויחסי הגומלין השונים ביניהם תוארו ונבדקו לאורך אלפי שנים עד כמה זה נשמר באמת.
כל מי שלומד קבלה מתחיל להרגיש את המערכת הזאת, מתחיל לראות אותה בצורה תיאורטית בלבד: כל "הגלגלים" שלנו שקשורים ביניהם, כיצד אנחנו מסתובבים, מי, באיזה אופן, לאיזה כיוון, וכיצד עלינו להשתנות.
אבל אנחנו לא יכולים להציע את המערכת הזאת לאנשים, הרי לא כולם יכולים להיות פיזיקאים, כימאים, ביולוגים – לכל אחד יש תחום משלו, נטייה משלו למשהו. לכן, אנחנו לא יכולים ללמד אנשים קבלה, מכיוון שראשית, אין להם שום עניין בזה, שנית, סתם ללמד זה לא מספיק, צריכה להיות לאדם נטייה פנימית כלשהי.
נניח, פיזיקאי שאין לו שום רצון, דחף פנימי לריקודים, יתחיל במקום פיזיקה לעסוק בריקודים – מה יצא מזה? – יתכן שהוא יצליח לרקוד משהו, אבל רקדן בלט ממנו בטוח לא יצא. אותו הדבר גם כאן. אין טעם ללמד אדם קבלה אם אין לו דחף להכיר את המערכת שמנהלת את העולם, את האנושות, את הטבע כולו.
המערכת הזאת, היא כוח הטבע הנסתר. הוא נסתר מאיתנו רק מפני שאנחנו לא נמצאים בדרגתו. דרגתו היא דרגת הקשר האינטגרלי הכללי, כאשר כל דבר פרטי נעלם ועובר לכללי, לאינטגרלי.
אם אנחנו נכין את האנשים הם יתחילו להרגיש זאת. אבל אם מראש אין להם לכך שום נטייה, אז אנחנו מכינים אותם בקורסים אינטגרליים כלליים.
מטבע הדברים, אנחנו לא מספרים להם על המערכת הפנימית הזאת, כדי שלא יחשבו שאנחנו מיסטיקאים או ניו- אייג'ים. כאשר מקבצים את כולם ביחד ועושים סדנאות לחיבור, אנחנו מביאים אותם לכך שירגישו מה יוצא כתוצאה מהחיבור: "תראו אילו הרגשות ומצבים חדשים ביניכם אתם עוברים. מופיע דבר משותף כלשהו, רצונות ומחשבות חדשים שהם לא פרטיים של מישהו, אלא מופיעים כתוצאה מקשר, כלומר, מושג משהו כתוצאה מהחיבור ביניכם. כוח משותף, מחשבה משותפת מחברת אתכם, את כל הדחפים הפרטיים שלכם לקשר, ולכן, זהו השלב האינטגרלי הבא שלכם.
ועכשיו בשלב האינטגרלי (שאליו בצורה טבעית אנחנו מגיעים בהדרגה, במידת התפתחותו של האדם בזמן הסדנאות), הבה ננסה להרגיש, מהו הקשר הזה, מהו הכוח הזה? ומה אם אנחנו נביט עכשיו על העולם כולו דרכו, כמו על עולם אינטגרלי? אם אני עכשיו אינטגרלי, כיצד אראה את העולם הזה?".
וכאן, כשאני מביט על העולם לא דרך משקפיים אגואיסטיים, אלא דרך עדשות אינטגרליות מרכזות, אני באמת מתחיל לראות שלמעשה הוא מכונה אינטגרלית, מערכת אנלוגית שהכול בה קשור, ומסתבר שאני רק חשבתי שזה לא כך, לכן, כל הזמן ניסיתי "להתכסות", ובסופו של דבר כשהתכסיתי, יצרתי, כתוצאה מכך, לחצים כדי שאמשיך להיות מכוסה. לכן כל חיי עברו במתח מוחלט, כדי שלא יגררו ממני את "הכיסוי" הזה.
ואם אני הייתי מסתכל אחרת, הייתי רואה עד כמה פשוט, קל, וחופשי, אם אני מתקשר לאחרים – פשוט, מרצון הייתי משחרר את קצה "הכיסוי" ואף אחד לא מושך אותו ממני, מסתבר שכולם מכוסים ב"כיסוי" אחד משותף, יש מספיק לכולם. רק בואו נסכם שכשנראה את כל המערכת הזאת, אנחנו נסכים איתה בהחלט.
היא בכל זאת תיאלץ אותנו להגיע לאינטגרליות, רק בכוח, בעזרת ה"מקל" לקראת האושר, ולא באופן מודע.
כך אנחנו מתקדמים עם הקהל הנכבד שלנו ובהדרגה משנים אותו.
מתוך שיחה על חינוך אינטגרלי, 29.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
מרצדס בעשרה דולר
אנשים, הלו…!
חברה אינטגרלית היא מקור של כוח
