לך לאומן שעשני

מפני שכל התכונות הרוחניות הטובות נפלו לתוך הרצון לקבל, הן מתחילות לגדל אותו, גורמות לו להיות ערמומי, מושחת ואכזרי. כך נוצר האדם המקולקל שמסוגל לתקן את עצמו בעתיד.

הבהמה אינה זקוקה לתיקון, כי אין לה רצון להשפיע על מנת לקבל, אין ערמומיות. לכן היא נקראת חיה לא ערמומית. גם תינוק לא ערמומי עד שהוא גדל. וכשיגדל הוא נעשה אדם ולומד לרמות. ועד גיל שנתיים שלוש הוא מתנהג כמו חיה, עדיין לא יודע "להתחכם".

אנחנו אוהבים את צורת החי כי היא פשוטה ותמימה, ואנחנו היינו רוצים לראות כך את כל האנשים. אבל צריכים להבין שאנחנו נועדנו להיות בני אדם, לכן, להיפך, "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". צריך רק לתקן את האגו והכול יהיה בסדר.

כל צורה שלילית ושקרית שאופיינית לכל אחד, רק מראה לנו שהכוח המזיק חייב להפוך למועיל. מה אפשר לעשות לאדם פרימיטיבי, לא מפותח ונאיבי? הוא אינו מסוגל להגיע לגובה. בדרך כלל, לאנשים גדולים יש מהטבע אופי לא ממש נעים, עד שיתקנו את עצמם.

לכן, בתוך קבוצה (ב"עשירייה") צריך לאהוב את החבר עם כל התכונות המתוקנות והלא מתוקנות שלו. כי הוא קיבל אותן מהבורא ורוצה לתקן אותן, ועל כולם לעזור לו בכך. לעשות ביקורת על התכונות של החבר, כלומר, לבקר את הבורא שעשה אותו כך. "לך לאומן שעשני", אבל אנחנו חייבים לעזור זה לזה להגיע לתיקון. בעל הסולם כתב לא פעם "שמח אני ברשעים שמתגלים".

מתוך שיעור על פי "תלמוד עשר הספירות", 27.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
כבוד גדול להימצא בחברת כאלה אנשים גדולים
לראות את הבורא מאחורי החבר
מבט על הקבוצה באור האהבה