קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך מאמרו של הרב"ש "ענין השפעה": "היות שיש כלל, מי שנותן איזו יגיעה, היינו שמבטל המנוחה שלו, הוא מסיבת שרוצה משהו, שיודע, שבלי יגיעה לא יתנו לו, לכן הוא מוכרח להתייגע". ואי לזאת, האדם התייגע לקיים תורה ומצוות (חכמת הקבלה), בטח שיש לו איזה דבר, שחסר לו. ולכן הוא מתייגע בתו"מ, שעל ידי זה ישיג את מבוקשו. ולפי זה האדם צריך לתת תשומת לב וקצת מחשבה, טרם שמתחיל עבודתו בעבודת ה', מה הוא רוצה. היינו איזה שכר הוא רוצה תמורת עבודתו? ואז, כשמתבונן בדבר זה, היינו לדעת מה חסר לו, שבשביל זה הוא צריך להתייגע, אז מתחיל האדם לחשוב הרבה מחשבות, עד שמאוד קשה לו לדעת, באמת מה הוא רוצה.
אנחנו כל הזמן נמצאים בספקות, במבוכות ובבלבולים: "ובשביל מה לי כל זה, ולמה אני עוסק בזה?". האדם אינו יודע את הסיבה האמיתית, היא נסתרת ממנו. ולכן רבים מפסיקים בהדרגה לחשוב ולהרהר בזה, הרי זהו בור ללא תחתית של ספקות שלא רואים בו את הסוף. ככל שאני מתעמק בהם, כך מופיעות בתוכי יותר שאלות, ובאותו הזמן, החיים הרגילים זורמים ליד. כך בני האדם מפסיקים לחשוב ולחפשׂ תשובה.
אך מדוע הבורא הכין עבורנו כל כך הרבה חישובים, המון דרכים ומחשבות: "למה, לשם מה ואיך?", שמהם אינני יכול לצאת, וככל שאני חושב יותר, כך אני מתבלבל יותר? האם הוא רוצה, שאני אתייאש ואזרוק את כל זה? אך כל עוד אני לא אברר את זה בדיוק ולא אגלה לעצמי מדרגה חדשה, אני לא אתקדם! מדוע הוא מעמיד לי מכשולים בדרך הזאת?
כדי שאני אופיע אליו רק כמחפש, כדי להשיג השפעה ולהפוך להיות דומה לבורא, כמי שמוכן לעבוד. אני השתדלתי להשיג את ההשפעה, הבנתי שאינני מבין דבר, שאני נמצא בחושך מוחלט ולכן אני זקוק לעזרה מלמעלה.
אני מוכן לתת הכול, הרי המאמצים שהושקעו מוסיפים לי כוח להמשיך הלאה להשׂגת המטרה. אם השקעתי המון כוחות להשגת מטרה כלשהי, אינני מסוגל לזרוק אותה בקלות, הרי נתתי לה כל כך הרבה! השקעתי בה המון! ואם אני מבין שההשפעה קיימת ואני מוכרח להשיגה בכל מחיר, אז מתוך האכזבה מכוחותיי עצמי, נולדת התפילה האמיתית.
