לחנך אדם

הערה: האדם ביית סוגים רבים של בעלי חיים במהלך שנות קיומו, אחדים אף מסוכנים אכזריים וביניהם האדם עצמו.

מבני האדם נדרש בעיקר לא להרוג זה את זה וניתן להשיג זאת על ידי חינוך נכון, אך לא ברור מדוע מיום היוולדנו, מלמדים אותנו להרוג את בני מיננו באמצעות סרטים, משחקי מחשב, שירים ואגדות? מדוע מכינים אותנו לחיים בתנאים של תחרותיות שבכל רגע עלולה להפוך למלחמה. בסופו של דבר אנחנו תוצר של התרבות השלטת כיום, ה"קפיטליזם".

התייחסותי: האשמה אינה בקפיטליזם או בכל גישת חינוך אחרת, אלא שורש הבעיה טמון בטבע האדם שכל הזמן מתפתח לכיוון גרוע יותר. מאז שיצאנו מהמערות, התפזרנו על פני כדור הארץ והתלכדנו לעמים, לקבוצות, לחמולות ויצרנו מדינות וממלכות. תהליך זה התרחש תחת השפעה ישירה של האגו שלנו שדרש ציות גדול יותר, התקבצות גדולה יותר והשפעה גדולה יותר, מפני שכך מתפתח הטבע שלנו מבפנים.

הטבע מורה לנו באיזו צורה לפעול. הוא זה שמייצר בתוכנו את הרגשת התחרותיות, בצורך להתעלות זה מעל זה ולנצח אחרים, ואיננו יכולים לעשות דבר כנגד זה. ניתן לראות את התחרותיות בין ילדים קטנים, כיצד הם נלחמים זה בזה ולא מסכימים לחלוק כלום עם אחרים, וכן בכל מערכות היחסים בין המבוגרים: בתרבות, במדע ובכל תחומי החיים. היא  מתבטאת בצורה בולטת בתחרויות יופי באולימפיאדות, היא מתפתחת בעבודה, בשירות, בסחר בינלאומי, בעסקים ובכל מקום. תחרות ומאבק בלתי פוסק הפכו לנורמה בשגרת חיינו.

מלכתחילה אנחנו לא מנסים להבין כיצד לאזן את חיינו, כיצד לבנות אותם בצורה נכונה, אלא פועלים מנקודת מבט אגואיסטית. הורגלנו לחיות במלחמה רצופה, איך כל אחד יכול "לחטוף" יותר לעצמו, אלא שאת כל מה שנובע מהטבע איננו יכולים לשנות. אנחנו יכולים רק לברר כיצד לשתף פעולה בינינו בצורה הדדית נכונה. הטבע ימשיך לדחוף את האדם קדימה בהתפתחות האגואיסטית שלו, ולכן חינוך אנטי אגואיסטי שעליו מדברים הפסיכולוגים לא יעזור לאדם, אלא רק לימוד של שיתוף פעולה הדדי נכון ביניהם.

מתחילים לחנך מהגיל הרך, להושיב את הילד במעגל ובהדרגה לפתח בו הרגלים, שלא "אני" אלא "אנחנו". מדובר באימון רציני מאוד. חכמת הקבלה מדגישה את שיטת הלימוד הזו בצורה ברורה, ואנחנו כבר מזמן משתמשים בה בפועל. מהות השיטה לגרום לילד ואף למבוגר להתחיל לשתף פעולה באופן הדדי בצורה נכונה עם החברה ולהבין, שבמקרה כזה החברה היא ה"אני" האישי שלו. יחד עם זאת, הוא הופך לחלק בלתי נפרד מהחברה, אוהב אותה, מחשיב אותה כביתו. הוא מתחיל להרגיש את כל המשתתפים בחברה כמו את עצמו, בזאת מסתכמת כל העבודה שלו, במטרה ליצור כאלה יחסים בין בני אדם, שבהם הם ירגישו את עצמם כאדם אחד.

בהמשך, כאשר האדם עובר לחברה אחרת, הוא מעביר את ההרגלים הללו אליה. כמובן שמעבר כזה אינו פשוט, אך גם את זה עליו ללמוד מראש. באופן כזה, אם הוא מגיע לשיתוף פעולה הדדי נכון עם האחרים, אז מופיע אצלו רגש של חבר לאדם חיצוני, רגש לאנשים, בהתאם למחשבות ולכוונות שלהם ולמידת ההתקרבות ביניהם. הוא מתחיל להרגיש את האחרים כמו את עצמו. הוא מבין את טבעם של האנשים, ולכן התחרותיות מתחלפת בשיתוף, בפעולות משותפות, בשותפות עם חברים.

שאלה: האם מתפתח אצלו רצון שהאחר יצליח?

תשובתי: זו הרגשה הכרחית, מפני שהוא יוצר את הפלטפורמה הגדולה לאיחוד כולל, שבה הוא מתחיל להרגיש שזוהי האמת היחידה.

הערה: אבל אמרת שבעיקרון זה נגד הטבע של האדם.

תגובתי: זה נגד טבע האדם אך בעד החינוך שהוא מקבל, ודווקא בפעולת ההתנגדות לטבע, הוא מתחיל להתעלות מעליו. הוא מבין שעכשיו יש בידיו כוח גדול יותר מאשר הכוח האגואיסטי הדוחה. זהו כוח אלטרואיסטי, מושך, מאחד. כאשר הודות למאמציו, הכוח הזה מתחיל לשלוט, הוא רואה ששני הכוחות, גם האלטרואיסטי וגם האגואיסטי, מולידים זה את זה, נועדו ללכת יחד, כמו פלוס ומינוס בזרם חשמלי, כמו קטבים של מגנט או אלקטרון ופוזיטרון בחומר. שני הכוחות לא יכולים להתקיים האחד ללא השני, והאדם מתחיל לעבוד איתם בצורה נכונה.

זוהי ראשיתה של הפסיכולוגיה העליונה. פסיכולוגים אינם יכולים פשוט להחדיר לעולם שלנו את הכוח החיובי, אך זוהי המשימה העיקרית שלנו, מפני שהעולם שלנו בנוי כולו על הכוח השלילי, כמו שכתוב: "בראתי יצר הרע". זהו הכוח היחיד הפועל בעולמנו וגם ההתגלות החיובית שלו נובעת מתוך תחרותיות, מהצורך לרכוש, למשוך לעצמי. חכמת הקבלה מלמדת כיצד להכניס לעולמנו את הכוח החיובי, הנסתר, כיצד אנחנו יכולים לגלות אותו ולהביאו לחיי היומיום שלנו כדי שנפעל לתקן את עצמנו בעזרת שני הכוחות, החיובי והשלילי.

שאלה: האם המדריכים צריכים להיות מקובלים?

תשובתי: מקובלים בשיתוף עם פסיכולוגים מוסמכים. הפסיכולוגים צריכים להבין, שלבד אין להם כלי לתיקון האדם, ולכן גם הפסיכולוגיה נמצאת היום במשבר.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 14.9.2016