להצדיק את חושך הלילה

מתוך מאמרו של הרב"ש, "על משכבי בלילות": "על משכבי בלילות, בקשתי את שאהבה נפשי, שיוציאנו ממנה", שנפש דקדושה היא שייכת לכנסת ישראל, והיא נמצאת בארץ אחרת הטמאה, ומבקשת מאת האהבה נפשי, שיוציאני ממנה, מארץ הטמאה. פירוש,

היות שהנפש דקדושה בשיפלות, לכן הנפש דנוגה עושה מה שרוצות ג' הקליפות הטמאות. נמצא, שהנפש דקדושה מוכרחת לסבול את שליטת ג' קליפות הטמאות. לכן מבקשת לצאת מהגלות. "

לעתים קרובות אנו נתקלים במצב כזה, שנקרא "על משכבי בלילות". השאלה היא, כיצד לברר אותו, כיצד להתמודד עימו ולהשתמש בו על מנת להתקדם.

בכל אחד מאיתנו פועלים שלושה כוחות: נפש דקדושה, נפש דג' קליפות הטמאות ונפש דקליפת נוגה, שאינה שייכת לא לקדושה ולא לקליפות הטמאות והיא נותנת לנו את חופש הבחירה. לכן אנו נוטים פעם לכיוון הקדושה ופעם לטומאה, תלוי מי משתלט עלינו.

לפעמים מגיעה הארה מלמעלה ונפש דקדושה מתעוררת בנו. היא בינתיים אינה ה"נשמה" האמיתית, אין לנו עדיין נשמה, אבל המאור מתגלה מצד ימין, מצד ההשפעה. ואז אנחנו מתחילים יותר להעריך את ההשפעה, הנתינה, החיבור. אנחנו מרגישים בה את ההארה ולכן מעדיפים אותה באופן אגואיסטי.

בפעם הבאה להיפך, שום דבר אינו מאיר לנו בכוח ההשפעה, מצד ימין, בנפש דקדושה, ולכן אנחנו נמשכים אחרי נפש דטומאה, לצד שמאל. כלומר, אנחנו מתחילים לדאוג לכל מה שמעניין את האגו שלנו.

אנחנו כמעט ולא מסוגלים להשפיע על שני הצדדים האלה, אך הפעולה שלהם עלינו בסופו של דבר באה לידי ביטוי ב"קו האמצעי", ב"קליפת נוגה". כך אנחנו קובעים את מצבנו ואת העתיד שלנו, מה תהיה ההחלטה שלנו בפעם הבאה.

תמיד מדובר על העתיד, כי הרי עם המצב הנוכחי שבו האדם נמצא עכשיו הוא כבר אינו יכול לעשות כלום. הוא צריך לקבל אותו כטוב וכנתון לטובתו. העיקר הוא לא לשכוח שכל המצבים באים מלמעלה בכוונה.

מארגנים לנו את כל המצבים במיוחד על מנת שנתייחס אליהם בצורה נכונה. לא נדרש מאיתנו שום דבר חוץ מהיחס הנכון שלנו, כלומר הכוונה. אנחנו בעצמנו לא משנים כלום במציאות.

המציאות הזאת היא קבועה, זוהי "מלכות דאין סוף". אך בזכות היחס הנכון שלנו כלפיה, שהוא המודעות לכך שאין עוד מלבדו, טוב ומטיב, ובעזרת הדבקות עם הכוח היחיד הזה שמנהל את כל הבריאה אנחנו מציבים לעצמנו את הנקודות שבדרך. כל הדרך מורכבת מהבנה, השגה, הצדקה של הכוח הפועל הזה.

דווקא מתוך המצבים, ה"לילות", תמיד צריכים להתעלות ולהצדיק את ההנהגה העליונה, למרות חושך הלילה. ההצדקה היא בהודיה ושבח לבורא, ברוממותו, "אני ראשון ואני אחרון", ביחס לכל הבריאה באהבה ענקית. כל המצבים שדרכם הבורא מעביר אותנו ניתנים במטרה אחת – להביא את הנבראים לנקודת הדבקות עימו.

מתוך השיעור על מאמר של הרב"ש, 23.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
תיקון על ידי שיטת ההצדקה
תפיסת המציאות: התקרבות אל האור
החיים הלא אישיים