שאלה: המשורר הפרסי, עומר ח'יאם, כתב: "מה זה אושר? דבר קטן וחסר משמעות, כלום. מה נשאר מהחיים שחייתם? כלום. הייתי נר שבוער בלהט העונג, הכול היה נראה שלי. התברר שהכול זה כלום". הוא הגיע להבנה שכל מה שנתן לו הנאה זה כלום. זו מסקנה נכונה?
תשובתי: בעיקרון כן, כמובן. הוא פשוט נזכר כמה כוחות הוא השקיע, כמה הוא השתוקק, ובסופו של דבר התברר שזה לא היה שווה את זה. רואים זאת מתוך כל היצירות שלו.
שאלה: אם אדם פתאום מבין שהכול זה בעצם כלום, זו טרגדיה גדולה, לא?
תשובתי: לא, הוא צריך להיות מוכן מבעוד מועד לכך שלכל דבר יש התחלה וסוף, ולמעשה הכול זה כלום. ואז הוא מסכים עם זה בנחת. צריך לחיות את החיים בנחת, במעגל של חברים, ויחד איתם להבין ולהכיר בכך שמשמעות החיים מסתכמת בהבנה וקבלה של הדברים.
שאלה: במה מסתכמים חיי האדם?
תשובתי: בהבנה שהחיים מוגבלים מאוד, ועליו להשלים עם זה ולא לדרוש יותר עבור עצמו. לנסות לעזור לאחרים ולקבל מהם עזרה, וכך להתקיים.
שאלה: איפה כאן הכוח העליון?
תשובתי: בסיפוק של האדם, דווקא בכל הטוב שהוא יכול לרכוש בקיום המידתי והמוגבל שלו. בכך אתה מסכים איתו ולא דורש יותר.
קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
