להכפיל את ייסורי האהבה

אנחנו לא צריכים לדאוג איך להביע את הבקשה שלנו. אם היא מופיעה בלב, היא כבר תישמע. לא צריך יותר שום פעולות כדי להעביר אותה ולשלוח אותה לאן שהוא. הבקשה הנכונה בלב כבר הופכת לתפילת רבים ומהווה פעולה בפני עצמה.

העיקר זה החיסרון (הרצון) הנכון. והוא מהווה את התפילה. "להתפלל" פירושו "לדון את עצמך", לברר האם החיסרון שלך נכון. וחיסרון נכון כולל בתוכו את כל המרכיבים: עומק הכלי, הכיסוי שלו בכוונה על מנת להשפיע, והתפילה. האדם מתחיל להרגיש בעצמו מה חסר לו כדי שזה יהפוך לתפילת רבים. אחרת זה לא יהיה חיסרון להשפיע.

החיסרון צריך לכלול בתוכו את הרגשת גדלות המטרה, גדלות הבורא, השפלות העצמית וגדלות הקבוצה. כאשר כל האלמנטים הדרושים מתחברים יחד, זה נקרא "סאה" (מידה שלמה), שהיא אותו המקום שלתוכו אנחנו מקבלים את המילוי.

ככל שהאדם מתאמץ יותר, כך הוא רואה יותר את האלמנטים החסרים לו. ואת כל זה הוא מוצא בקבוצה.

אין מילוי אחר מלבד החיסרון, והמילוי תמיד תואם לחיסרון ותלוי בארגון הנכון של אותו החיסרון. הרי החיסרון מהווה את צורת המילוי, ומחוץ לכלי, אין למילוי שום צורה.

ברגע שההשתוקקות שלנו להשפעה מגיעה למידה המינימלית, אנחנו מייד עולים למדרגה הרוחנית הראשונה. בכזאת צורה דיסקרטית (בדידה), ספרתית, מנה אחר מנה, אנחנו מתקדמים, עד שאנחנו משיגים את החיסרון המושלם והנכון. זהו כל תהליך התיקון שלנו, תיקון החסרונות שלנו.

המטרה מצידי היא לגלות את החיסרון הנכון, את הנחיצות במה שחסר לי. מהנברא לא נדרש שום דבר, חוץ מחיסרון להשפיע לבורא. אם קיימת בו הרגשת גדלות הבורא, ההשתוקקות לאהבה ולחיבור, הצער, התסכול והתשוקה להגיע להשפעה – אין דבר יותר נעלה מזה עבור הבורא.

ואת המילוי שמגיע ממנו אנחנו מקבלים כשכר, מפני שבזכות המילוי הזה אנחנו יכולים להכפיל את החסרונות שלנו. כשאני מקבל את הגילוי, את המילוי, אני דווקא שמח מכך שאני יכול להכפיל את ההשתוקקות שלי, שהיא הביטוי של האהבה והמשיכה שלי אליו. וזוהי כל הרכישה שלי, הרכוש שלי.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 01.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
התיאבון לרוחניות
רק תרצה, והכול יתגשם!
התפילה שגדֵלה בסתר בתוך הלב