הבורא ברא מצב שלם, שבו אנחנו נמצאים בדבקות, בשלמות איתו. אך כדי להרגיש את המצב הזה, אנחנו חייבים לפתח בתוכנו את הנטייה והרגישות אליו, וללמוד לאבחן את המרכיבים שלו. הרגישות הזאת צריכה לבוא דווקא מצידנו, אנחנו צריכים לרכוש את ההרגשה הרוחנית. את ההרגשה לא ניתן לקבל מבחוץ, על אף שהבורא הוא כל יכול.
הנברא חייב להרגיש את מצבו לעומת מצבו של הבורא, ליהנות מהדבקות והשלמות ביחסים ההדדיים ביניהם, להרגיש שהוא דומה לבורא, מפני שאין מצב מושלם יותר מזה. ולשם כך הוא צריך להיות כלול משני המצבים, שתי ההבחנות: מי הוא בעצמו, ומיהו הבורא. הנברא צריך לדעת להבחין בין שתי התכונות האלה לכל עומקן. רק אז הוא ירגיש את כל הגובה והערך של הדבקות בבורא.
לכן, הנברא חייב להיות כלול משתי הבחנות מנוגדות. ולכן אנחנו, שנוצרנו מהמצב השלם שהבורא ברא, חייבים קודם כל להכיר את הטבע של עצמנו, כאילו הבורא אינו קיים. ולאחר מכן, עלינו לעבור לאט לאט את שלבי ההיכרות עם הטבע של הבורא.
ואז נשיג את המטרה: נרגיש גם את הטבע שלנו וגם את הטבע של הבורא, בפער ביניהם ובאיחוד ביניהם. בסופו של דבר זה יגדיל לנו את עוצמת המצב המושלם שבו אנחנו נמצאים מלכתחילה.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 22.02.2011
ידיעות קודמות בנושא:
ערבוב הניגודים
לעמוד מול הבורא ולהיות כמו הבורא
צעדים לקראת הדבקות בבורא