קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כמו שכותב בעל הסולם במאמר "יתרון ארץ בכל הוא", בספר "שמעתי", כאשר האדם מתבונן על המתרחש בעולם הסובב אותו, על עצמו ועל האחרים, הוא רואה עד כמה כולם סובלים מההנהגה העליונה ולא נהנים כפי שזה צריך להיות. היום, למעשה, כל העולם שלנו סובל. וקשה לאדם במצב כזה לומר שההנהגה וההשגחה העליונה שולחת לבני האדם רק טוב.
קשה מאוד להצדיק את הבורא שמתייחס בצורה כזאת לנבראים. קשה מאוד להצדיק את התנהגותו איתנו במקרים פרטיים אלה או אחרים. לכל אחד מאיתנו ישנן הרבה מאוד טענות לבורא.
אבל בעיקרון, שום דבר לא משתנה: אנחנו נמצאים באותו המצב, כמו תמיד. שום דבר אינו משתנה בעולם הסובב אותנו, האור העליון ממלא את הכול ואנחנו נמצאים עכשיו בתוכו.
כל התנועה שלנו היא רק בתוכנו. וצריך רק שנכוון את עצמנו בצורה הנכונה לעבר האור, כדי שנתחיל להתייחס אחרת לקבוצה, לחברים, כדי שנחבר בצורה הדדית את כל הרצונות שלנו, ואז הכול יסתדר.
לא נדרשות מאיתנו שום פעולות מכאניות, חוץ מאותו השינוי הפנימי הקטן בתוכנו שעליו הכול מושתת. אנחנו יכולים להישאר במשפחה, בעבודה, באותה הסביבה, לא חשוב היכן, באיזו מדינה, באיזה משטר. אין לכך שום חשיבות, צריך רק מתוך עצמנו להעביר את האגו שלנו לתכונה ההפוכה לו, לשנות את היחס שלנו, לכוון את עצמנו פנימית לכך שאנחנו באמת נמצאים תחת השפעת האור העליון המוחלט, בטוב המושלם. ואז אנחנו מייד נרגיש את זה.
לא צריך לחלק שום דבר, לתת, לרוץ בין האנשים, לעשות להם טוב, את כל זה יעשה האור. ואילו אנחנו רק צריכים לשנות את עצמנו מבפנים. לא צריך לשנות שום דבר: לא את הכלכלה, לא את הטכנולוגיה, עלינו לשנות את עצמנו, לערוך את המהפכה הפנימית הזאת, ורק את זה! ואז אנחנו מייד נרגיש שבעצם אנחנו לא נמצאים בחושך, אלא באור המוחלט.
אבל כדי לעבור ממצב של חושך למצב של אור, אנחנו צריכים להרגיש ייסורים במצב הנוכחי. לפי אותן הבעיות הגלובליות שמתרחשות היום בעולם ושממשיכות להחריף, אנחנו רואים שהבורא רוצה שיהיו שינויים בכל המסה האנושית. זה בעיקרון מה שטוענת חכמת הקבלה כבר לפני אלפי שנים.
אם אנחנו רק ניקח את עצמנו בידיים ונעביר את עצמנו דרך ה"מחסום" הפסיכולוגי הזה, אז מייד נמצא את עצמנו בהרגשת האור, הטוב, האהבה, שממלאת את כל העולם. הכול הוכן עבורנו ודרוש רק מאמץ קטן מצידנו.
אם האדם מבין בצורה הנכונה מה מתרחש איתו, אז בשבילו כל שנייה בחיים מלאה בהזדמנויות לשנות את עצמו: עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת, והוא פתאום מדבר עם הבורא. בתוכו הבורא מחליף את הרצונות האגואיסטיים, מצרף כוונות, נקודות מבט, רגשות של דחייה, זלזול, ריחוק, חולשות, וכדומה…
ואילו האדם כל הזמן מחזיק את עצמו כדי לשמוע מה שהבורא עושה איתו בפנים, על מה הוא מדבר איתו, ובהתאם לכך מנסה לענות בצורה נכונה, כלומר, נכנס למאבק עם הבורא. וזה נקרא "ניצחוני בניי", כאשר כל הבעיות, מהקטנות ביותר, האישיות, ועד לגדולות ביותר, הגלובליות, העולמיות, את הכול אנחנו מקבלים כהזמנה שלו.
דרך הניגודיות הזאת בין האור והחושך, המתיקות והמרירות, אנחנו יוצרים חוש חדש. בכל דרגה, בכל עלייה בסולם הזה, הוא יותר ויותר מנוגד, יותר ויותר חזק. לכן בתוכו אנחנו מגלים את התכונות הרב גוניות החדשות שלנו, ביחס לבורא, ועל הניגודיות שלהם מרגישים את העולם החדש. אחרת, ללא הניגודיות הזאת לא היינו מרגישים אותו.
מתוך שיעור מס' 4 מהכנס בליטא, 24.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הפסיכולוגיה של העולם הרוחני
הצדקת הבורא
תקופת ההכנה – אשרת הכניסה לחיים הרוחניים
