להחזיק את העולם במרחק הנכון

שאלה: כיצד ניתן לעצור את המרדף אחר התענוגים של העולם הזה ולרכוש רגישות לאיחוד בינינו?

תשובתי: אנחנו מפסיקים את המרדף החיצוני ברגע שאנחנו נכללים בקבוצה ומתחילים לחיות את החיים שלה.

בעל הסולם והרב"ש מסבירים שמהעולם הזה אני צריך לקחת רק את הדברים הנחוצים לי. אין זה אומר, שצריך להגביל את עצמי בצרכים בסיסיים חיוניים, אלא לחיות בחיים מודרניים רגילים. ההגבלה מתייחסת בעיקר לאמצעי התקשורת. אם המידע נחוץ להפצת חכמת הקבלה, להתקדמות מקצועית, אז זה נחשב להכרחי. אף אחד אינו אוסר לראות ולהאזין לאמצעי התקשורת, לא דורשים להתבדל ולהתנתק מהעולם. אך צריכים להבין כיצד לבחור את המידע, כי הרי אני ללא ספק סופג אותו.

בלתי אפשרי להכניס לתוכי משהו, ושזה לא יישאר בתוכי. אם אני העברתי משהו דרכי, אז המידע הזה, הרושם הזה, כבר נמצא בי. ולכן צריכים להגביל את עצמנו מראש, איזה מידע לקבל. אחרת אני פתוח לרווחה עבור כל העולם, והוא כולו שוקע בתוכי.

צריך שיהיה קשר עם בני האדם, אך במידה מסוימת ומוגדרת. והמידה הזאת נקראת "חיונית", "נחוצה" להתקדמות הרוחנית. כמובן, שאין כל צורך ללכת למנזר או למערה, אך גם לא צריך להיפתח יותר מידי בפני אותו הבלבול ואותה התסבוכת שנושׂא כל העולם. ובכל שאר הדברים אני רוצה להיות מושפע על ידי השפעת הסביבה שלי והמקורות. הודות לכוונה הנכונה ועזרת הקבוצה, אני ארכוש רצון חזק יותר ואראה בבירור יתר את המטרה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 31.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
מהי התועלת בהתכללות בקבוצה?
ריכוז פנימי
אמצעי התקשורת – לשרות העולם