קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כותב לך אנדריי, "יש נוסחה שאומרת שאנחנו אף פעם לא נקבל את מה שאנחנו רוצים, עד שלא נודה על מה שיש לנו. איך אפשר להודות על צער, ייסורים וצרות?". מה אתה יכול לענות לו?
תשובתי: צריך להבין שהכול מצטבר ב"קופה" שלנו, כל הייסורים מצטרפים לחשבון גדול. הייסורים עצמם, גם אם אנחנו לא יכולים להודות עליהם, נזקפים לזכותנו.
הערה: אני צריך לקבל משהו, אני חייב. יש שאומרים, תקבל חיים מאושרים בעולם הבא. לאחר אומרים, לא נורא, כך תזדכך.
תגובתי: אישית אני לא יודע אם כדאי לעשות כזה חשבון. אני משתדל לא לעשות את זה כדי שלא יהיו לי טענות ודרישות לבורא. אני לא חושב שאנחנו מגיעים למצב שאנחנו דנים את הבורא או מרשיעים אותו. כל חלקיק בטבע, דומם, צומח, חי ויתר על כן האדם, סובלים. כולם סובלים. והתענוג שחווים פשוט מכסה במשהו על הייסורים שהיו. אז אני לא יודע על איזה תענוג אפשר לדבר בעולם הזה או בעולם הבא.
שאלה: איך אדם רגיל צריך להתייחס לייסורים?
תשובתי: אלה החיים, זה הקיום, ועלינו לעבור ולשאת את זה, למרות שאנחנו לא רוצים בזה. ואם אני אגיד לך שאני רוצה את זה, זה יהיה שקר. לפי טבע שלך אתה לא יכול לרצות ייסורים.
שאלה: כלומר מה שאני עובר, אני צריך לעבור?
תשובתי: כן.
