קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך שיעור מס' 2, כנס קרסנויארסק
שאלה: בניסיון להרגיש את הרצונות של החבר, האם אני אוכל באופן ממשי להרגיש שזה דווקא הרצון שלו, ואני לא אבלבל אותו עם שום דבר אחר?
תשובתי: הרצונות הגשמיים של החבר אינם מעניינים אותי. מעניין אותי דבר אחר: מאחר והרצון שלו זהה לרצון שלי, שהוא להשיג את המטרה הרוחנית, אז הוא זקוק לתמיכה שלי בדיוק כפי שאני זקוק לתמיכתו. על זה אני צריך לחשוב.
אני לא צריך לדעת את הטעמים שלו, מה הוא אוהב לאכול, לשתות, לראות, לשמוע. ברור לי רק דבר אחד – הרצון הרוחני שלו זהה לרצון הרוחני שלי. הוא רוצה להשיג את אותה המטרה כמוני, את הגילוי של העולם העליון, הגילוי של עצמי במצב הנצחי והשלם, בתוך תכונת ההשפעה. ולכן מובן לי במה אני יכול לעזור לו, מה אני יכול לתת לו.
אם אתה רוצה להבין אותו, אז תבין את עצמך. הכול מאוד פשוט. אין שום תירוצים. כל זה עד כדי כך טבעי וברור, שצריך לקחת את זה כיסוד ולהתחיל לפעול.
מתוך שיעור מס' 2 בכנס בקרסנויארסק, 14.06.2013
ידיעות קודמות בנושא:
ללכת לאיבוד בין החברים
ההתקדמות של החבר חשובה יותר מהתקדמות עצמית
הרצון המשותף עושה אותנו חברים
