קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אני רואה את הדרך הרוחנית כחצי הכוס המלאה. החצי המלא, זאת אהבה, והחצי הריק, זאת השׂנאה. האם לא צריך כל אחד מאיתנו להסתכל קודם כל על חצי הכוס המלאה ולהתפעל ממה שיש, ויכול להיות שזה יעזור לו להיפטר מטענות רבות ולהתקדם?
תשובתי: קודם כל צריך להתפעל ממה שהבורא עושה איתנו. בעצם, אנחנו קיבלנו כזה אשראי גדול, שאיננו ראויים לו – דחיפה גדולה בהתקדמות, ואת כל האפשרויות והתנאים. העיקר שקיבלנו רצון, השתוקקות קדימה, כי כל זה הרי מגיע מהבורא.
מה שלא יקרה, הוא לא עוזב אותנו. אתם לא מתארים לעצמכם באיזו קפדנות הוא עובד עלינו, אפילו כשאנחנו כאילו לא רוצים את זה! זה הבורא מסדר שאנחנו פתאום קצת נתקרר כלפי הרוחניות, ואחר כך הוא שוב מחזיר את הרצון. ובסופו של דבר אנחנו מתייאשים וצועקים, קצת מקללים אותו ושוב אוהבים, שוב מוכנים להתחבר. כך הבורא משׂחק איתנו, כי אנחנו בינתיים לא עושים שום דבר בעצמנו. בכל דבר צריך לראות את העבודה המיומנת שלו ולהיות לפחות קצת אסירי תודה.
מתוך שיעור מס' 4 בכנס ערבה, 24.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
המשׂחק של הבורא
הבורא דוחף אותי – והסביבה תופסת
המשחק של הבורא
