בדרך הרוחנית חייבים להשקיע מאמצים, בדומה לילד שמתרוצץ ורועש ללא הרף. הוא מתרוצץ כמטורף, יוצר בלגן, שובר ומנפץ חפצים שונים. חסר לו עדיין רגש, אך כשהוא מפיל כוס כמה פעמים, הוא לומד על השבריריות שלה ומתחיל לאחוז בה בידיו בעדינות. כשהוא מפרק משהו לחלקים, הוא לומד להרכיב אותם חזרה ביניהם. כך גם אנחנו חייבים להשׂיג את השבירה שהתרחשה לפנינו, להכיר את כוחות ההפרדות. אחרת לא נדע כיצד להרכיב את כל הנשמות השבורות לאחת.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 05.10.2010
ידיעות קודמות בנושא:
אין חדש תחת השמש…
"לגו" בשביל הנשמה
השבירה הייתה הכרחית
כך גם (לדעתי) עולם של סיבות ותוצאות, שמתגלה ע"י הפירוק – הבנה של מורכבות ורצף, היוצר ראיה והתייחסות מתחשבת, של "מעל החלק הבודד".