לא ניתן לשרוד לבד

הערה: לא מזמן פורסמו תוצאות מחקר שמאשר את מה שחכמת הקבלה דיברה עליו כבר לפני 6,000 שנה. נאמר שם כי האדם אינו מתוכנת להישרדות לבדו, לכן אנחנו נוטים לחקות את הרוב. על הבריאות וההרגשה העצמית שלנו נכתב כי היא משפיעה באופן ישיר על הימצאותם או העדרם של קשרים חברתיים. עוד נכתב, שקשרים קרובים הם התרופה הטובה ביותר. עבור חולים שהיו מוקפים בתשומת לב של קרובים וחברים, נדרש הרבה פחות זמן לשיקום. לסיכום, ככל שלאדם יש יותר מגעים חברתיים, כך הוא מסוגל זמן רב יותר לסבול כאב ואי נוחות.

התייחסותי: חכמת הקבלה דברה לפני שנים רבות על השפעת הסביבה, על קשר הדדי ועל איחוד, כעל יסוד המהות שלנו. עכשיו, במאה ה – 21 המדענים מגיעים לזה סוף כל סוף. למדענים קשה להרגיש את חכמת הקבלה כמדע. לזה מסוגל רק אדם עם "נקודה שבלב", עם השתוקקות מיוחדת שתלויה במבנה הנשמה שלו.

אני זוכר שנתתי הרצאה באוניברסיטת מיאמי לאלפיים סטודנטים, אחר כך שוחחתי עם שבעים או שמונים מרצים. הסברתי להם את החוקים העיקריים של חכמת הקבלה. הם הִנהנו בהסכמה ואמרו: "כן, זה מעניין מאוד, אך הנה גם אצלנו זה כך", ונפרדנו כידידים. אני כלל לא מאשים אותם, מפני שלאדם ניתנת השתוקקות למשהו, כמו ההשתוקקות למוסיקה. או שהרצון ישנו או שאיננו. יש לי שמיעה אבסולוטית למשל, אבל לא היה לי אף פעם רצון ללמוד באופן רציני מוסיקה במשך עשר שעות ביום. לכן הימצאות השמיעה האבסולוטית שלי עדיין לא מצביעה על כלום.

כך גם בחכמת הקבלה, אם לאנשים יש ״נקודה שבלב״, הם באים ללמוד כי הם מרגישים שיש כאן משהו מעניין. אחר כך רבים מהם רואים את העבודה העמוקה שעליהם לעשות על עצמם ועוזבים.

שאלה: על מה זה מצביע? הרי יש להם ״נקודה שבלב״.

תשובתי: יש ״רשימו דהתלבשות״ (מידע על האור) ו״רשימו דעביות״ (מידע על הרצון). רשימו שמאיר לאדם, מושך אותו קדימה ומה שהוא צריך להקריב לצורך זה, כבר לא טמון בו.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 10.10.2016