קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
העולם שלנו בנוי על הרצון ליהנות ומנוהל על ידי התענוג, שאחריו הרצון תמיד רודף. תמיד מייסר אותנו חוסר התענוג, או הארתו המפתה בעתיד מאלצת אותנו להתפתח.
כשאני כבר פחות או יותר מבין מהו רצוני – זה נקרא "הגֵן ההתפתחותי" (רשימו) – כלומר אותו החלק ברצון שבצורה כלשהי מתאר לעצמו את התענוג העתידי ומשתוקק דווקא אליו. בעולם שלנו ההתפתחות הזאת נעשית בצורה אינסטינקטיבית, ומתגלים בנו כל הזמן רצונות חדשים, וכנגדם האור המקיף שמושך את הרצונות לאור הזה, לתענוג.
למעשה, האדם הוא רצון שמשתוקק לתענוג. ואם לפתע לא מאיר לנו שום תענוג, אנחנו מייד מרגישים עצירה וחוסר אנרגיה להתקדם. הרי אותו התענוג המצופה היה בעצם המקור לאנרגיה שלנו.
כך התפתחנו כל הזמן, התקדמנו על פי שרשרת הרשימות שהתממשו בתוכנו לפי סדר מחייב, ללא הכרה – אך השרשרת הזאת אינה אינסופית, והיא נגמרה! וכאן מגיע במקומה גֵן מיוחד, גן ההתפתחות הרוחנית, שבו הרשימו (הרצון) עצמו והאור המקיף שמאיר לו, אינם מתאימים אחד לשני, הם אפילו הפוכים.
מכאן נובע שאינני רואה כיצד אני יכול לקבל את האור שמפתה אותי: משהו מושך אותי, אך אינני יודע כיצד להגיע אליו, מפני שקודם לכן עליי להיות דומה לו, לקבל מסך על האור הזה. וכאן האדם נעצר במקום ואינו מסוגל לזוז. הוא רק שואל: "לשם מה לי חיים כאלו, ומה עליי לעשות הלאה?!", והוא נכנס למבוי סתום. תקופה כזאת יכולה להימשך לאורך זמן, מפני שכל ההתפתחות הרוחנית דורשת מאיתנו המון פעולות פנימיות, עד שהאדם מתרגל אליה ומתחיל להרגיש.
ובסופו של דבר, הוא בכל זאת מבצע שינוי כלשהו בחייו: מגיע למקום שבו הוא שומע שאפשר לממש את הרצון החדש הזה, כדי להגיע למילוי. הוא בינתיים אינו מבין כיצד עושים זאת, אך הוא כבר מתחיל להתקדם לפי מדרגות ההבנה: שורש, א', ב', ג', ד', שהוא צריך לעבור עד הסוף, עד הדרגה האחרונה, הרביעית, על מנת להבין משהו מתוך החלק הזה של ההתפתחות. ואחר כך שוב מתחיל מחזור חדש: שורש, א', ב', ג', ד'… וכל זה יכול לקחת חודשים רבים. אך אפילו כשהוא נמצא בדרגות ההכנה: שורש, א', ב', ג', הוא מרגיש שבמקום הזה מסתתר סוד כלשהו, שאינו נותן לו לצאת משם, ומושך אותו אליו.
כך בהדרגה הוא מוכן לשמוע על המושגים כמו ה"קבוצה" וה"תיקון" שצריך לבצע בעזרתה, וכן על תיקון העולם כולו. זהו תהליך ארוך למדי. אך העיקר שבסוף הוא ידע שחסר לו כוח חדש: ההשתוות בין אופי הרצון שלו למילוי. הרצון צריך להתאים למילוי! זהו רצון לקבל תענוג, אך עליו ליהנות מההשפעה, ואז הוא יתמלא. הרי המילוי האמיתי שלפניו הוא מילוי מהשפעה. ועל מנת ללמוד ליהנות מההשפעה, מביאים את האדם לקבוצה, שבה הוא מתחיל בהדרגה להבין לאן הביאו אותו ומה קורה כאן.
לפתע הוא מבין על מה היו כל המאמרים שהוא קרא קודם לכן ודיבר על משהו שהוא בעצמו לא ידע. הוא לא הבין מהי הקבוצה שבה הוא נמצא, לשם מה הוא נמצא כאן וכיצד הגיע לכאן. אך עכשיו בהדרגה הוא מתחיל להבין שבאמת דווקא הקבוצה היא המקום למימוש המילוי הרוחני, ורק בעזרתה הוא יוכל לשנות את סוג התענוג שלו: מקבלה להשפעה. אם הוא יעשה זאת, הוא יוכל ליהנות מהאור שיבוא וימלא אותו לפי המידה שבה הוא ירחיב את הרצון שלו ליהנות מההשפעה.
מתוך שיעור על ההכנה לכנס בניו ג'רזי, 23.03.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מרכיב מפתח בלתי נתפס
יותר אור בדרך
טבע המדרגות
*** האם קיימ רצון להשפיע גנתי?
כאשר ילד קטן מגלה, לומד לפתח ונהנה מהרצון, ומהוצאתו לפועל…?
*** איפה נגמרת הגנתיקה ומתחיל רשימו?
והאם השינוי אפשרי לפני גילוי המאמרים על חכמת הקבלה?
*** מהי תחושת נקודה שבלב – מתוך נקודה שבלב…?
*** ריחוק מהקבוצה… אשר מתוך בחירה…
שאינו מרגיש שינוי, ברמה של מחשבות, ברמה של תוכניות ופעולות למעניה ולמעני כאחד – כיצד לעקל ולקבל זאת נכון…???