קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: לאחרונה, אני מרבה לבקר בבית חולים ורואה אצל החולים חוסר רצון בסיסי לחיים. אנשים לא נאחזים בחיים. מה קרה לשאיפה הבסיסית זאת?
תשובה: היא נעלמת אצל חולים, קשישים, וצעירים. זה מהלך טבעי של האבולוציה: הרצון האגואיסטי גדל לא רק כמותית, אלא גם איכותית.
אנחנו עדיין נמדדים לפי מספרים, שואפים לממדים גדולים יותר, לפער גדול יותר, אולם בינתיים, הפנימיות משתנה בצורה איכותית. ופתאום אנחנו מגלים שההתפתחות שלנו דורשת מאיתנו משהו גבוה יותר, ערכים שלא קיימים בעולמנו. יש לי צרכים חדשים שלהם הסביבה שלי לא יכולה לענות. ואז מתברר שאין לי מה לעשות כאן, אין מה לחפש, אין למה להיות, אין ממה להנות. הרי, אני לא רק מחפש סתם הנאה, אני רוצה לגלות משהו פנימי יותר.
אבל רגע, איזו פנימיות? אנשים בעצמם לא יודעים מה הם רוצים.
זאת משום שלעולם שלנו כבר אין מה להציע להם. ואז מנגנוני ההגנה של הגוף דוחפים רבים, במיוחד את הדור הצעיר, לכל מיני גחמות ושיגעונות, כמו גם התאבדות, סמים, טרור ושאר הדברים השליליים. הם מחפשים משהו, אך לא מוצאים דבר. כיום מתגלה רצון אגואיסטי חדש, שאדם עומד מול הקיר ושואל: "לאן הגעתי? העולם כולו ללא רוח חיים. מדוע אני כאן?".
אנשים שלא מספיק מפותחים שכלית ורגשית, נהיים כלכלנים, עורכי דין, בקיצור, מחפשים הצלחה בחיים. הם עדיין נמשכים למשהו, לתועלת מסוימת. ואלה שהתפתחו קצת יותר, כבר לא מצליחים למצוא משהו ראוי. הם מלכתחילה לא מרגישים טעם בחיים, וזה גורם לתופעות חמורות הרבה יותר ממה שאנחנו רואים על פני השטח. הרי, התקשורת והאינטרנט מצילים את רבים מהתאבדות. דעת הקהל הכללית מחייבת את כולם להשתתף ב"משחקים" האלה ומסיחה את דעתם מהעיקר. אבל בקרוב זה ייגמר, בעוד חצי שנה או שנה הגל הזה יעבור ואנחנו נראה כיצד משאבי התקשורת והעולם הווירטואלי מאבדים את הפופולריות שלהם.
ואז יש בעיה, מה לעשות עם האנשים? הרי, בינתיים מספר המובטלים יעלה, הסבל יגדל. לאדם לא יהיה לאן ללכת, ייעלמו אפילו האמצעים שהיו קיימים קודם.
שאלה: זה ידוע שהסטטיסטיקה של הדיכאון והריקנות גדלה. מהיכן יופיע בצומת הדרכים של האנושות הרצון החדש, שיוביל אותה בדרך הרוחנית?
תשובתי: למעשה, אי אפשר להסתדר בלי "הארה" מלמעלה. כמובן, אנחנו לא יכולים להעיר את האנשים, אם לא נקבל את האור – גם עבורנו, וגם ועבורם, על פי העיקרון "הבכור נוטל פי שניים." רק כך אנחנו נוכל להראות להם את הדרך, להראות את הניצוץ של האור, שיספיק לכולם. נקווה שנצליח. בסופו של דבר, זה התפקיד שלנו.
ואם לא, האלטרנטיבה היא מלחמת עולם. אנשים ירגישו שעדיף מלחמה במקום להמשיך להיות כמו קודם. אף אחד לא יתנגד למלחמה. להיפך, בחודש הזה רבים ציפו לסוף העולם בתקווה לחוות גיוון מסוים. "סוף העולם לא הגיע? טוב, נחכה לפעם הבאה …". אנשים ישמחו למלחמה, אם כי, לא במודע…
מתוך השיעור על המאמר "גוף ונפש", 30.12.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הכול נגדינו
הבעיות של ההתפתחות הסופית
כאשר אין כוח החיוּת…
