כשהכול לטובה

ההתפתחות שלנו היא תוצאה של הופעת שרשרת הרשימות. כל רשימו הוא עולם שלם, כי הוא זה שנותן לי את הרגשת העולם. כל מה שאני מרגיש עכשיו נובע מהרשימו שהתעורר בי. כל שנייה מתחלפים בתוכי עשרות רשימות, ואולי יותר, כאילו מסתובב בי איזשהו סליל עם סרט. כל תמונה שלו מראה לי את תמונת העולם דרך חמשת החושים, ועבור כל אחד מהם בקצב שלו: עבור חוש הראייה התדירות של שינוי התמונות גבוהה הרבה יותר מזו של חוש השמיעה, והשמיעה הרבה יותר גדולה מהריח, הטעם והמישוש.

אם כן, כל רשימו נוכחי כולל בתוכו המון רשימות פרטיות, שמציירות את ההבחנות שלי. ובסופו של דבר, דווקא הרשימו הוא מה שאנחנו מרגישים בכל רגע.

שאלה: ישנן רשימות חיוביות ושליליות. במה זה תלוי?

תשובתי: זה תלוי בך. האם אתה מוכן לקראת הרשימו שמתגלה בך עכשיו? הרי הוא מתגלה בתוך הרצונות שלך. האם אתה מרגיש טוב ונעים עם התמונה שמצטיירת לך? או להיפך? האם התכוננת לזה? האם אתה מזהה שהבורא הוא "טוב ומיטיב לרעים ולטובים"? האם התעלית מעל עצמך? האם אתה מגלה כל תפנית כהתגלות מלמעלה, שבאה לטובתך?

אם כן, אז הכול טוב אצלך, אתה מתוקן. במילים אחרות, אתה התעלית מעל לאגואיזם באמונה למעלה מהדעת ורכשת את כוח ההשפעה, שנמצא מעל לכוח הקבלה. במקרה כזה, אתה כמובן שמח מכל דבר שמתגלה לך, מפני שאתה מבין שהכול לטובה.

הרשימות מתחלפות בך בשרשרת עד גמר התיקון, והשרשרת הזאת לא תלויה באיך שהכנת את עצמך. היא נמשכת מאליה. כי הרשימות הרי נולדו משבירת הכלים, כאשר הרצון לקבל והרצון להשפיע התערבבו זה בזה בהתאם לגודלם ועביותם, בהתאם לתכונות והאיכויות שלהם, ויצרו בסופו של דבר ערבוביה רבגונית.

בכללות, אנחנו צריכים לקבל כל "תמונה" כמו הצעד הבא בדרך, כמו הצעד האופטימלי, הטוב ביותר, היחיד שאפשרי.

וכאן נשאלת השאלה: איך אפשר להכין את עצמנו לגישה כזאת? לשם כך אנחנו צריכים צמצום, מסך ואור חוזר. ואז הרשימו החדש נופל לקרקע פורייה: הוא כמו תינוק שנולד בתוך הרצון שלי, שכבר מוכן לכך שהכול יהיה לתועלתו ולטובתו. במצב האידיאלי, ממש כמו במקרה של התינוק, הרשימו צריך להתגלות בכלי שמוכן עבורו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החרות", 14.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
יותר אור בדרך
תמונה עם כתמים לבנים
טבע המדרגות