דף הבית / כנסים / כנס חרקוב, סדנה מס' 1, 17.08.2012

כנס חרקוב, סדנה מס' 1, 17.08.2012

1. הכנס שלנו נקרא "איחוד לצורך עלייה". אנחנו לא שוכחים על כך שהמטרה היא, שכל מה שלא נעשה או שלא נאמר, זה איחוד, להרגיש בקבוצה את המרכז שלה, שבו אנחנו מתחילים להרגיש התגלות של משהו עליון, משותף.

שאלה: תנסחו בקצרה, מה זה איחוד?

2. האגואיזם נבחר להיות האמצעי היחיד לאיחוד שלנו.

שאלה: במה טוב האגו שלנו, שהוא עוזר לנו באיחוד, שזה האמצעי היחיד מצידנו, באיחוד?

3. מדוע האגו שלנו כל הזמן גדל? בעולם שלנו הוא גדל כדי לדחוף ולהריץ אותנו לקראת "הישגים" חדשים, כדי שבסופו של דבר אנחנו ניווכח בזה, שאין לאן להתקדם, ושלא הגענו לשום דבר טוב. האגו בעצמו מביא אותנו לאכזבה בו עצמו, הוא רוצה שאנחנו נתאכזב ממנו. אבל זה בדרך ההתפתחות הגשמית.

אבל כאשר אדם מתחיל את הדרך של ההתפתחות הרוחנית שלו, הוא רוצה ללכת נגד האגו שלו, להתגבר עליו בקבוצה, עם החברים, בלימוד, לחפש קשר בין החברים מעל לאגו שלו. והאגו שוב פורץ מבפנים ומושך אותו לכל מיני צדדים מהקשר עם החברים והמטרה, שהיא למצוא בתוך הקשר את הבורא.

שאלה: האם בדרך הרוחנית שלנו אנחנו גם כן צריכים להתקדם על ידי האגו ולהתאכזב ממנו? מדוע גם בדרך הרוחנית, בהתפתחות הרוחנית שלנו ובהתפתחות הגשמית יהיו התקדמות ומשבר ואכזבה ממנו, כדי לבחור בהתפתחות של הדרך הרוחנית? האם בהתפתחות הרוחנית יתרחשו אותם האירועים או אחרת?

4. משחק נקרא, כאשר אנחנו משחקים במשהו שלא קיים במציאות, כמו בתיאטרון. או כאשר אנחנו מתארים לעצמנו את המצבים העתידיים הרצויים ומשחקים בהם, כאילו שהם כבר באמת קיימים.

שאלה: למה המשחק עוזר לנו להשיג מציאות חדשה? למה בזמן שאנחנו משחקים, אנחנו משיגים מציאות חדשה? מה יש בו, במשחק הזה?

5. אני רוצה לענות על השאלה הזאת. בין המדרגות הרוחניות קיימות בעיות שאותן אנחנו צריכים למלא בעזרת משחק. מילוי החללים מפתח בנו שׂכל, השגה, עושה אותה שווים לבורא. אנחנו מממשים את הבחירה החופשית שלנו. אחרת אפשר היה לעלות ממדרגה למדרגה ללא בעיות, ללא המאמצים שלנו, בצורה אינסטינקטיבית.

שאלה: במה הייחודיות של החברים שאיתם אני מתאחד עכשיו?

6. נתאר לעצמנו פאזל. קיימת בו צורה חיצונית מסוימת, הוא יכול להיות כרוך רק עם סוגים מסוימים אחרים. לכן האור, בכך שמעורר אותנו באופן זהה, מביא אותנו למצב שבו אנחנו מתחילים להיכנס בהדרגה למגע זה עם זה. אבל את המגע עצמו אנחנו צריכים לעשות.

אנחנו מוצאים את עצמנו בקבוצה לא לפי בחירתנו, אנחנו לא בוחרים חברים, אבל את הקשר בינינו אנחנו צריכים לרצות לעשות בעצמנו. ויותר מזה, אנחנו צריכים לשכנע את הבורא, כדי שהוא יעשה אותו. הבורא רק מביא אותנו לקבוצה, מציב תנאים מקדימים, מצבים התחלתיים, ואחר כך אנחנו כבר מחייבים אותו לפעול. זה נקרא "ניצחוני בניי".

שאלה: מה מהווה סיום טוב של סדנה?

מתוך סדנה מס' 1 בכנס חרקוב, 17.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ניצוץ שחדר מהקומה העליונה
איך לעבוד בניתוק מהתוצאה
לא לזהות את עצמנו עם האגו

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest