כל מדרגה מתחילה מאפס

שאלה: אם אנחנו מקבלים את ההשגה הרוחנית כתוצאה מכך שאנחנו עוברים מההרגשה הכללית של העולם הזה להרגשה פנימית ופרטנית יותר, אז מדוע נאמר שהעולם הזה הוא דמיוני? לכאורה אנחנו פשוט מגדילים את ה-zoom?

תשובתי: אך הפרטים שאנחנו משיגים שונים באיכותם מתפיסתנו הקודמת. הרי אנחנו מגלים את פרטי ההשפעה, הכוח שנסתר בתוך החומר שלנו. איננו מחלקים את החומר הקיים לחלקים קטנים יותר, למולקולות, לאטומים, עם מיליארדי הקשרים שמחברים ביניהם. אלא אנחנו משיגים את הכוח שפועל בתוך החומר הזה – כוח ההשפעה.

אנחנו נעים מהכלל אל הפרט, אך ההבדל ביניהם הוא לא בכמות הפרטים, אלא באיכותם. ובינתיים ניתנה לנו הרגשת הקיום הזמנית הזאת, שבה אנחנו "מחוסרי הכרה". וכשנתחיל לגלות את הרוחניות, אז נשיג את השורשים שלנו, שמבוססים על השפעה טהורה.

העולם שלנו, שפועל על בסיס האגואיזם והקבלה – הוא דמיוני, מפני שהקבלה בכלל אינה קיימת בפני עצמה. היא נוצרה רק כדי שממנה, מתוך האשליה האופיינית לנו, נתחיל לבנות את המציאות האמיתית, שיכולה באמת להתקיים. רק לשם כך אנחנו חיים במציאות העולם הזה, אם אפשר לקרוא לכך חיים.

כלומר, העולם שלנו באמת דמיוני, וקיים רק כהזיה שלנו במצבנו חסר-ההכרה. אך ברגע שבו נחזור להכרה, אנחנו נבין מהו כוח האשליה הזה, שמצייר לנו את תמונת העולם הזה, ולאיזו מטרה הוא עושה זאת. הוא מאפשר לנו לעלות בכל 125 המדרגות הרוחניות, ולהגיע אפילו למדרגה האחרונה, הגבוהה ביותר, בצורה עצמאית וחופשית לגמרי. הרי בכל פעם אנחנו מתחילים מהאשליה.

כל מדרגה מתחילה מהכרת החיסרון, הכרת אותה המדרגה, הכרת הרע. ואז אנחנו מתקנים אותו ומשיגים את תכונת ההשפעה, לאותה המדרגה. אנחנו פועלים בצורה עצמאית לגמרי, הרי עדיין איננו נמצאים ברוחניות, והיא אינה מחייבת אותנו לכלום. ולכן, אנחנו יכולים להתחיל מניתוק מוחלט ממנה, ממצב של חוסר הכרה. וכך אנחנו יכולים לעלות ממדרגה למדרגה מתוך בחירתנו החופשית.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 29.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
השגה כללית ופרטית
להרגיש מה זה להיות בורא
"וייפח באפיו נשמת חיים"