קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הרצון לקבל הוא החומר שבלעדיו אי אפשר ללמוד להשפיע. אני יכול לשנות רק את צורת הרצון שלי, להשתמש בו לא לעצמי, אלא למען הזולת. ואז אני תופס אחרת את המציאות, לא בתוכי, אלא מחוצה לי, ואז אני מבין שראיתי עולם מדומה (בתוך עצמי).
משהו בתוכי היה משובש, וגרם לי לחשוב שכאילו המציאות מתחלקת לאני עצמי ולמשהו מחוצה לי. אך כשאני מתקן את שבירת העולם המדומה הזה לחלקים, ומחבר אותם יחד, מצרף לעצמי את כל רצונות העולם, שהיו נראים לי זרים, שהיו נראים לי שנמצאים מחוץ לי, אז אני רוכש כלי אחד ומאוחד.
מסתבר, שיש לנו בעיה פסיכולוגית בלבד. (בעל הסולם, מאמר "מהות חכמת הקבלה"). צריך לנתח את הרצונות שלנו ולראות עד כמה אנחנו טועים, כשרוצים לנצל את הזולת. כשאני מגלה, שבעצם כל מה שמסביבי זה הרצונות שלי, אז את מי רימיתי? זה כמו לשחק עם הילד הקטן שלך ולנסות לבלבל ולרמות אותו.
בדיוק כך אנחנו מתנהגים ביחס לכל העולם, שנראה לנו זר, בגלל כוח השבירה. אבל כשהאמת תתגלה, נראה עולם שונה לחלוטין.
פוסטים קודמים בנושא:
בחיפוש אחר החיים
אני וט' הספירות שלי עם אור הבורא
רק נדמה לנו שאנחנו זרים!
-פוסט מתוקן-
האם אדם חירש יקבל את השפעת האור המקיף כשיצפה בשיעור בוקר? ואם "ישמע" את תוכן השיעור ויבין את כל מילותיו, יקבל השפעה?
ואם אשב ואקרא כל היום את ספר התנ"ך? האם אקבל את השפעת האור? בטח שכן, אם הכוונה שלי תהיה לקבל אותו, אם בכל אות ומילה אנסה ואתאמץ לראותו, אם בכל אות ומילה ארצה להרגיש את האדם שכתב את הספר המופלא הזה, אקבל את האור ללא כל ספק.
אין דבר מחוצה לנו, אלא רק הכוונות (רצונות) שלנו כלפי המציאות, הם אלה שדרכם אנחנו חווים את החיים שלנו, ומה יקרה אם כל כוונתנו תהיה לקבל השפעה של אור? מה אם נרצה לראות אותו בכל אדם, חיה, עץ, אבן וענן?
הוא יבוא… כי אין עוד מלבדו…