כל העבודה היא בבירורים

שאלה: כיצד יכול אדם אחרי שיעור הקבלה היומי לבדוק את עצמו עד כמה הוא התקדם?

תשובתי: העיקר זה בירורים: מה אני רוצה, למען עצמי או למען ההשפעה, האם יש לי בזה חיבור עם חברים, האם אני זקוק להם או לא, האם אני עובד מתוך הרצון האגואיסטי או מהכוונה על מנת להשפיע, מצד הבורא או מצד הנברא, מעל האגואיזם שלי או בתוכו. כל ההתקדמות מבוססת על הניתוח העצמי הזה.

יכול לקרות שלאחר שיעור טוב, הבירורים האלו יגלו לי את מצבי הרע, אך הם יהיו יותר מדויקים וזה אומר, שאני מתקדם!

כל יום צריך לתת תוצאה פשוטה: לשיעור הבא אני חייב להגיע עם רצון יותר מבורר. לא משנה, אם יש לי רצון או לא – זה הרי ניתן מלמעלה, אך האם המצב הזה נהיה יותר מוגדר או לא. וקיימת אפשרות, שהבירורים יביאו אותי לכך, שאני אכנס למבוי סתום, הכול ייהפך למסובך ולא ברור, כמו בערפל. אך גם זה אומר על יתר בהירות ובירור!

האור המגיע אליי בזמן השיעור, נותן לי הבחנות, אין זה חשוב אם הן חיוביות או שליליות, אך זה מאפשר לעשות ניתוח הרבה יותר מדויק בכדי להעריך את עצמי, את מצבי, ביחס לבורא ולמטרה, בכל הכיוונים.

כך האור משפיע על הרצון – כאשר הוא מאיר לי אותו, אני רואה בו יותר. גם אם אני פתאום מפסיק לגמרי להבדיל בו במשהו, ומגיעים הבלבול והערפל שלא היו קודם, גם זה נקרא לראות "יותר". גם אלה הן דרגות של הבנה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.06.2010

רשומות קודמות בנושא:
אבני הדרך הנעלמות
בדיקת ההתקדמות לרוחניות
סרגל למדידת רוחניות