כלי חי

שאלה: מה זה נקרא, להכין את הכלים הרוחניים שלנו?

תשובתי: זה נקרא, להכין כלים לקבלת מילוי, זה כמו להביא צלחת, דלי, איזה שהוא כלי קיבול. "כלי", נקרא חיסרון שבתוכו אתה יכול לקבל מילוי. זה לא איזה שהם כלי אוכל, אלא הרצון שלך.

האם הרצון הזה מכוון בדיוק למה שמגיע לך לקבל בהתאם לסדר המדרגות? אם הוא לא תואם למטרה שלנו, אז אין לך מה להביא כדי לקבל מילוי, כאילו שהבאת שק ואתה מתכוון למלא אותו ביין. אבל זה הרי בלתי אפשרי, זה כלי קיבול לא מתאים לנוזל.

הרצון צריך להיות מכוון למילוי הנכון, וזה אומר כל פעם לקשר יותר גדול בינינו. בקשר בינינו אנחנו מייצרים רצון לחיבור עוד יותר גדול, כדי שבו תתגלה אהבתו של הבורא ותעורר בנו אותה האהבה אליו.

וצעד ההכנה להשגת האהבה לבורא, זה השגת יראה בתוכנו. יראה, זה תיקון הרצונות להשפיע, גו"ע, והאהבה, זה תיקון של הרצונות לקבל, אח"פ.

הכלי לא קיים בפני עצמו. הוא תוצאה מהחיבור שלנו, לפחות של "עשרה אנשים" הדרושים להשגת הכלי השלם. הכלי יהיה שלם אם אנחנו משתוקקים באופן מקסימאלי לחיבור הפנימי שלנו, בכך שרוצים לגלות בתוכו את תכונת ההשפעה ההדדית, שדרכה נוכל לבוא לאהבה לבורא.

חייבים לתת לאור לעבוד על משהו. אנחנו לא נותנים לו את האפשרות הזאת! זה נקרא: "באתי, ואין איש". "אין איש", מפני שאנחנו לא ייצרנו את הדמות הזאת על ידי החיבור שלנו. אנחנו לא נמשכים לזה, אנחנו שוכחים, זה לא נראה לנו כשייך לעסק ולא נכנס לנו לראש ובלב. אבל אם אין כוונה נכונה, אז חבל לבזבז זמן לחינם ללימוד, בדרך כזאת אנחנו לא נוכל לעלות מעל דרגת דומם דקדושה.

לכן אנחנו באמת נשארים במצב דומם דקדושה: בכך שכל יום חוזרים על אותו הדבר, כמו מתים.

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 25.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
כלי עבור אור החיים
התיקון לא יכול להיות פרטי
בקבוצה תמצא את הבורא