ילדי העמים השונים, זו נשמה אחת של עולם אחד

מתוך הכנס בנובוסיבירסק, שיעור מס' 6

שאלה: כולנו נציגים ממדינות שונות, מתרבויות שונות. מה הקשר בין העבודה הפנימית שלנו והתרבויות, ההרגלים של כל אחד מאיתנו?

תשובתי: אני מכיר המון תלמידים בעולם ולא רואה שום הבדל ביניהם. למרכיב המנטאלי שלהם, לבסיס הפסיכולוגי והחינוכי אין שום משמעות לחלוטין. תלמידים מאנגליה ותורכיה, מדרום אמריקה וגרמניה, שהם כביכול בני אדם שונים מאוד, אבל כאשר אנחנו מחילים ללמוד את חכמת הקבלה, נשארת רק רגישות חיצונית גדולה או קטנה יותר.

אני פתאום רואה, שבכנס בגרמניה הגרמנים בוכים, שבחיי היום יום זה בכלל לא מאפיין אותם, הכול משתנה.

אנחנו לא מבינים זה את זה במנטאליות הרגילה שלנו, אבל כאשר אנחנו מתחילים לעסוק בחיבור ובאיחוד, בחכמת הקבלה, כל זה נעלם לחלוטין. כי אנחנו לא עוסקים באגואיזם הגשמי, אלא מתעלים ובונים מעליו את תכונת ההשפעה. ודאי, הביטוי החיצוני של הרגשות מתבטא אצל כולם באופן שונה: האדם הזה בוכה, וההוא מביע את רגשותיו באופן שונה, בהבעה גדולה יותר. אבל אחר כך כל זה נעלם, מפני שאותה ההכוונה הרוחנית, שאנחנו יוצרים בתוכינו, זהה לכולם.

ובכל זאת, האנשים עדיין שונים וכל אחד בונה את תכונת ההשפעה מעל לאגו האישי שלו, אבל אני לא רואה שהמנטאליות, ההשכלה, החינוך, המקצוע, ישחקו כאן תפקיד חשוב. הכול נמחק לחלוטין. בכך שאנשים מתחילים לתקן את עצמם, הם הופכים להיות דומים, אבל בצורה חיצונית, כל אחד מהם שומר את הצביון האישי שלו, אלא נעלמת המהות הגשמית שלהם: אנחנו כולנו מרגישים זה את זה באופן זהה, אנחנו מתארים לעצמנו את מה שכולנו חווים.

נניח, עכשיו בכנס התאספו המון אנשים שונים, אבל אצל כולם מתרחשות אותן תופעות פנימיות.

לכן, לא צריך לחשוב על זה. כל זה יימחק ללא שום זיכרונות. אנחנו כולנו צריכים להרגיש בהדרגה, איך אנחנו עולים לדרגה הבאה, למימד הבא, ליקום הבא, השכן ליקום שלנו, שנקרא עולם העשיה. כך אנחנו נמשיך להתקיים רק בצורה של כוחות שמקרינים על התודעה העכשווית שלנו את העולם המוחשי, בדיוק כפי שקרן אור יוצאת מהמקרן למסך ומציירת עליו עולם שלא קיים.

מתוך שיעור מס' 6 בכנס בנובוסיבירסק, 09.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לשמוח על כל הזדמנות להתחבר!
מגלים קשר בין הדברים
הכנס הוא הכוח המחיה את הנשמה הכללית שלנו