ככל שהחושך אפל יותר, כך האור בהיר יותר

הסוכות שאותן בונים בחג הסוכות מסמלות את ה"חיבוק" שלנו עם הבורא. לקשר איתו אנחנו מגיעים בעזרת "הארה" מקיפה מיוחדת, שנקראת "סוכה".

אנחנו עובדים לפני הבורא, בכך שמתאימים את עצמנו אליו והיחסים האלה מתוארים כפעולות של האדם עם ארבעת המינים ב"סוכה", כלומר ב"אור המקיף" שעוטף אותנו.

כדי להביא את עצמנו להתאמה לבורא, אני מחזיק ביד אחת אתרוג וביד השנייה לולב, הדסים וערבות (לולב אחד, שלושה ענפים של הדסים ושני ענפים של ערבות). לולב, הדס וערבה מסמלים את אותן התכונות שלי שאני צריך להביא לתיאום עם הבורא:

– "שלושה ענפים של הדסים", ספירות חסד, גבורה ותפארת.

– "שני ענפים של ערבות", ספירות נצח והוד.

– "לולב", ספירת יסוד.

– "אתרוג", ספירת מלכות.

בכך שאני מצמיד ומחבר אותם יחד במשך שבעה ימים של חג הסוכות, אני מחזיק באיחוד הזה במחשבות וברצונות, ובאופן כזה מתחבר עם הבורא באור שזורם. כי האורות גם כן באים בשלבים ונקראים באותם השמות: חסד, גבורה, תפארת, נצח הוד, יסוד מלכות.

בסופו של דבר, אם אני משתמש בצורה נכונה בכל מה שניתן לי, אז אני מתקן את עצמי ומגיע ל"חיבוק" מלא עם הבורא, שנקרא "שמחת תורה". כי אני משתמש בכל "האור המקיף" שפעל והשפיע עליי, בכך שעזר לי להגיע לדבקות. האור שתיקן אותי והביא אותי לדבקות עם הבורא, נקרא עכשיו "תורה".

על זה נאמר: "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב". "יצר הרע", זו אותה ה"שכבה" של ההסתרה. ואילו אני משתמש בכל האורות שמגיעים אליי, והודות לזה דווקא את ההסתרה הזאת הם הופכים לגילוי. ושם, איפה שההסתרה הייתה גדולה, עמוקה וחשוכה יותר, מתגלה אחר כך יותר אור.

כך אני מגיע לחג שמחת תורה, לפרץ של שמחה, שמגיע מיד לאחר חג סוכות.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 442, 05.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
סוכה בחצר וגם בלב
מגורים ארעיים תחת שמיים פתוחים
מזמין את אור התיקון שיבוא להתארח