קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם אנחנו עכשיו מקריבים קורבן במשכן? או שהבורא הוא זה שאוסף אותו בחלקים? ומיהו האדריכל?
תשובתי: מובן שאיננו מבינים דבר בעבודה שלנו, בדיוק כפי שילד בן שנתיים גדֵל ואינו יודע כיצד הוא ייראה בגיל שלוש, אינו מתכנן את תהליך הגדילה שלו ואינו מעצב את אישיותו בגיל שלוש. בדיוק כך גם אנחנו עושים את המנורה, זורקים חתיכת זהב לתוך האש, והיא מופיעה מאליה. מה זאת אומרת "מאליה"?
– העניין הוא שאינך יכול לעשות שום דבר בעצמך. אם תכין את הכוונה שלך (לא פעולה, רק כוונה!), אם תבנה אותה בקו האמצעי, האור יעשה מהחומר שלך דווקא את הצורה שהחומר הזה צריך לקבל. החומר הזה אינו יכול לקבל שום צורה אחרת! במילים אחרות, הוא כבר נמצא בצורה הזאת, ואתה רק צריך לגלות אותה בזכות הכוונה שלך, שתגלה לך את התמונה הזאת.
אתה נכנס לעולם שכבר מוכן מראש! כשמתגלים לך "כפתור ופרח", "מנורה", "שולחן", "בד", "אבני שוהם" או אבנים אחרות, מתגלה לך דבר שכבר קיים. אתה הוא זה שמחדש את התפיסה שלך, אתה מגלה, זה מתגלה בפניך, בתוכך. אתה בונה את הראייה שלך, את התפיסה שלך, את ההבנה, ההסכמה. לפי מידת ההסכמה שלך, אתה רואה לא את הצורה החיצונית, אלא את הצורה הפנימית. אתה רואה שהכול נמצא בתוכך; הראייה שלך היא פנימית.
כרגע מה שאתה רואה נראה לך כחיצוני, אך ברוחניות אתה רואה שהכול נמצא בפנים, והתפיסה שלך היא תפיסה אמיתית. כבר אין לך את האשליה שבה אתה נמצא עכשיו, כשנדמה לך שהעולם קיים מחוצה לך, שקיימים אתה והעולם. ברוחניות השקר הזה אינו קיים, אתה מרגיש שהכול נמצא בתוכך, בתוך הנשמה, שאיתה אתה מזדהה.
מתוך תוכנית הטלוויזיה " פרשת השבוע", 04.02.2011
