קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בעל הסולם, אגרת י"ג:
"אמנם כן ארגיש את כולכם יחד, אשר התחלף לכם היום למחר, ובמקום עכשיו תאמרו אח"כ. ואין לזה תרופה. זולת להתאמץ להבין הטעות והמעוות הזה, שהנושע מה', אינו נושע זולת בנצרך לישועה היום, ומי שיכול להמתין למחר ישיג שכלו לאחר שנותיו ח"ו."
אנחנו צריכים רק לעבוד על החיסרון שלנו. כל הבעיה היא, בלהגיע אליו. והחיסרון שמכוון נכון הופך מיד למקום גילוי וקליטת התכונות הרוחניות, האור העליון.
כל העבודה שלנו צריכה להיות רק על החסרונות, על הרצון הזה. והרצון צריך להיות בהשתוות והתאמה לאור לפי כל חוקי הפיזיקה: הכלי והאור צריכים להתאים זה לזה לפי התדרים, המקום. אי אפשר להשתמש בשׂק כדי לאגור מים, או בכד להכנת מלט. לכל דבר יש כלי משלו, וכך גם ברוחניות זהו תנאי מאוד עקרוני וחשוב.
הבעיה היא, שאנחנו לא מרגישים שלא צריכים לעבוד על האור שנמצא בשפע ונמצא במנוחה מוחלטת, אלא צריכים לעבוד על הכלי, על החיסרון שלנו. ואת החיסרון אנחנו יכולים להשיג רק על ידי העבודה ההדדית בינינו. במידה שמשתוקקים בפועל להשיג את המצב הרוחני המתוקן, אז במידה הזאת "האור המקיף" יעזור לנו להכין את הבקשה הנכונה, עד שיתגלה כ"אור פנימי".
"וזה התהוה לכם מסבת התרשלות בבקשתי להתאמץ באהבת חברים, שהסברתי לכם בכל השבעים לשון, שדי בסגולה זו להשלים כל מחסורכם. ואם לא תוכלו לעלות השמימה, הלא נתתי לפניכם מהלכים בארץ. ולמה לא הוספתם בעבודה זו כלל?".
כלי, זו הנשמה הכללית שהייתה קיימת לפני השבירה, כלי דאדם הראשון. ובמידה שאנחנו אוספים אותו מהחלקים כדי לחזור לצורה הנכונה שלו בעל מנת להשפיע, אז מתקרבים לביצוע התפקיד הנכון שלנו.
זה מתבטא באהבת חברים, בחיבור הדדי למען הידמות לבורא, כדי שהקשר בינינו יהיה מותאם לחוקים הרוחניים: השפעה, אהבה, ערבות.
ודאי שאנחנו נגלה את עצמנו בתכונות וכיוונים ההפוכים לזה, אבל אז יהיה לנו על מה להתפלל, כלומר להעלות מ"ן. ובתשובה אנחנו נגלה עזרה מלמעלה ומילוי, כמו שכתוב: "אין התורה ניתנה, אלא לאוכלי מ"ן", כלומר, לאלה שניזונים מהבקשות שלהם לבורא.
מתוך שיעור על איגרת של בעל הסולם, 04.04.2014
ידיעות קודמות בנושא:
תר"ך מצבי אין סוף מצורפים
הכוס המלאה
איך לחדור לתוך רצון זר?
