דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כדי לא לפחד מהעתיד!

כדי לא לפחד מהעתיד!

בחיים אין שום מקריות, כי אנחנו פועלים במערכת של כוחות. הייתה שבירה, ועכשיו מתגלות לנו התוצאות ממנה שחייבות להתגלות. על ידי העבודה שלנו אנחנו יכולים רק לקבוע את הקצב של הגילוי הזה ואת אותה הנכונות שאיתה נקבל את כל הנתונים האלה, את ה"רשימות" השבורות.

אם אנחנו מוכנים לגילוי, אז אנחנו מקבלים אותן בשמחה, כי הגילוי כל פעם נותן לנו אפשרות להתעלות מעליו. אבל אם אנחנו לא מוכנים לזה, אז מרגישים את הגילוי של ה"רשימות" האלה כירידה, כמצבים לא טובים ולא נעימים. אלה יכולות להיות בעיות בין החברים, או בכל העולם, עד לאסונות ומלחמות. צורת התגלות ה"רשימות" תלויה בנו, אבל אין ספק שהן חייבות להתגלות, כי השבירה כבר הייתה והכול מתגלה בהתאם אליה.

לעת עתה, אדם צריך להבין, שהכול נעשה בהתאם לתוכנית, אבל לאדם ניתנה הזדמנות להכין את עצמו אליה ו"לקדש" את המצבים החדשים, כלומר לקבל אותם בצורת "אחישנה", כטובים. מההכנה שלו תלוי האם הוא יבין שכל מה שמתרחש זה לטובתו ומייד יתגבר על ההפרעות, יתעלה מעליהן וימשיך בעלייה. אז הוא יהיה שמח במה שמתרחש בכל רגע ורגע ולא יהיה חשוב לו מה שיתגלה.

הוא לא מפחד מהעתיד, כי הוא הכין את עצמו אליו: יש לו קבוצה, קשר עם הבורא. הוא הכין את הכלי ועכשיו חסר לו רק גילוי החסרונות, ה"רשימות" השבורות. הוא שואל: "איפה הם?", כלומר "אני מעורר את השחר". כלומר הוא בעצמו מחכה ל"רשימות" השבורות כדי להתמודד איתן ולעלות להר ה'.

לכן הוא לא בא בטענות על שום אירוע שבא בהווה, אלא מוכן לקבל אותן ומבין שהן חייבות להתגלות. כי מתגלים חלקי הנשמה השבורה שלו. וגם על העבר הוא לא צריך להצטער. אף על פי שהרבה מצטערים על העבר שלהם, סובלים מייאוש לייאוש, ומתאכזבים ו"אוכלים את עצמם": למה עשינו כך, למה לא הצלחנו. הם מביטים לאחור ומצטערים על זה שחיו את החיים בצורה לא נכונה.

האדם אינו מבין שכל זה היה גילוי מתוכנן של ה"רשימות", ומה שהיה היה. הוא צריך לקבל את זה כמגיע מ"אין עוד מלבדו", מהייחודיות של ההנהגה העליונה. אדם יוצא בבוקר לעבודה וכל היום צריך לעבוד קשה, כאילו ש"אם אין אני לי מי לי". אבל בערב, כאשר הוא חוזר הביתה הוא צריך לומר, ש"אין עוד מלבדו", ולא משנה אם הוא עבד או לא. הבורא סידר לו הכול. כלומר הוא בכל מקרה היה מוצא את עצמו בערב באותו המצב.

לכן אנחנו לא יכולים להצטער על העבר. כך זה היה צריך להיות, הכול היה כתוב מראש. עשיתי מאמצים או לא, אבל התוצאה אינה תלויה בי.

לכן יוצא, שאנחנו צריכים לדאוג לעתיד וחייבים להכין את עצמנו. אבל שוב, כל מה שצריך להתגלות, בוודאי יתגלה, כי אני חייב לגלות את חלקי הנשמה שלי. אבל, הכול תלוי בי: איך שאני אקבל את הגילוי הזה, האם אני אהיה מוכן או לא. אני צריך לברך על כל מה שמתגלה, כמו שנאמר: "שמח אני ברשעים שמתגלים!".

מתוך ההכנה לשיעור, 18.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
זה לא הייתי אני!
ההודיה על העבר מכינה לעתיד
יותר אור בדרך

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest