"כדור הפטל" – עוּבָּר של איחוד

בתוך "כדור הפטל" אנחנו מתחילים לבנות את דמות האדם וכבר לא עוזבים את העבודה הזאת. בזה כל התיקון שלנו. מרכז הקבוצה, שנבנה על ידי היגיעה שלנו וההשתתפות ההדדית שנקראת "ערבות", הוא הופך להיות לנקודה הסופית של הסולם הרוחני שבו אנחנו מתחילים לעלות .

ברגע שאנחנו נהיה יותר חזקים, נוכל להבין ולעשות יותר, אז אנחנו נקבל יותר אפשרויות לבצע עבודה גשמית ורוחנית באנושות, כלומר "להיות אור לגויים".

הדבר הקשה ביותר, זה להשיג את הנקודה הסופית הזאת של הסולם שממנה אנחנו תמיד מתחילים את העלייה הרוחנית. בנקודה הזאת תמיד מתרחש מאבק. כי בכל מדרגה אנחנו נופלים למטה עד למצב של "שמעון מן השוק", כלומר עד לדרגת בהמה, דרגת החי, וממנו צריכים להתחיל להיוולד.

זה לא איזה מצב שהוא מנוגד לעלייה הרוחנית, שזה מצב טוב ומועיל, מצב של פרעה, שנותן הרגשת השעבוד והגלות. אלא הנפילה היא לכזה עומק, שאנחנו בכלל מאבדים שייכות לקווים ימין ושמאל, לטוב ורע, ומתדרדרים עד לתחתית הסולם.

ומהמצב הזה אנחנו תמיד מתחילים, ולכן תמיד חוזרים למושג של "כדור הפטל", של איחוד הקבוצה. אפשר לעלות לדרגה הגבוהה ביותר ובכל זאת ניפול למטה מכדור הפטל ונצטרך לעלות אליו.

זוהי נקודת האיחוד הראשונה שלנו שתהיה תמיד ובכל מצב, אפילו במצב הגבוה ביותר. ומ"כדור הפטל" הזה ניכנס לעיבוּר של אותה המדרגה, ואחר כך ל"יניקה" ול"מוחין".

שאלה: איך אפשר לתאר לעצמנו את "כדור הפטל"?

תשובתי: צריכים רק לדעת מה זה אומר להיות "יחד", בערבות הדדית, מהו התנאי לקבלת התורה, כלומר הזמנת המאור המחזיר למוטב, כדי להפוך להיות כאיש אחד בלב אחד. כלומר, לרצות ולדרוש – והמאור יגיע.

מתוך שיעור בנושא הכנה לכנס, 02.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הניצוצות שצפים
נקודת אהבה בצבע פטל
גלגלי שיניים המשומנים באור