החיים בהשפעה והמוות בקבלה

כדי שהנברא יתקיים ויגדל, הוא חייב להימצא בין שתי המערכות: "קליפה" ו"קדושה". לכן יש לנו עולמות אבי"ע דקדושה ואבי"ע דטומאה. על זה נאמר: "זה לעומת זה ברא אלוקים". והנשמות נמצאות באמצע ועוברות שלבי התפתחות ומושפעות לסירוגין ממערכת ה"קדושה" וממערכת ה"טומאה".

ובהתאם לזה, מי שניזון ממערכת ה"קליפה" נקרא "מת", ומי שניזון מה"קדושה" נקרא "חי". וכך ההשפעות של העולמות מביאות את הנשמות להתפתחות ברצף תמידי בין החיים והמוות.

ולאט לאט מהרצון הפשוט לחיות חיים גשמיים, חומריים ובהמיים, אנחנו עוברים לרצון של דרגה רוחנית. שם כבר אין חיים ומוות במובן הרגיל שלנו. בחיים הרוחניים אנחנו לא קשורים לגוף, אנחנו מתעלים מעליו ומתחילים להרגיש רמת חיים אחרת.

ואז "החיים" עבורנו, זה הימצאות תחת כוח ההשפעה, וה"מוות" נקרא אצלנו שאנחנו נמצאים תחת כוח הקבלה.

זה מלמד אותנו איך לקחת את כל הכוחות מהכוונה על מנת לקבל, מהיצר הרע, ולהפוך אותם ליצר הטוב. ובצורה כזאת אנחנו בונים את החיים הרוחניים שלנו.

כאן צריכים להבין: העיקרון "זה לעומת זה ברא אלוקים" מסמל, שאם בנו קם יצר אחד, אז היצר השני נופל, ולהיפך. שתי מערכות לא יכולות לפעול בו זמנית. ההשפעה של מערכת אחת באה על חשבון חיסרון של השפעה במערכת השנייה. כך הן כל פעם עובדות לסירוגין, לפי התוכנית העליונה שנמצאת בעולם האצילות. ומערכות בי"ע דקדושה ובי"ע דטומאה מקדמות אותנו קדימה.

אם אנחנו מתקדמים על ידי מערכת בי"ע דטומאה, אז אנחנו מתפתחים על ידי "בעיתו", ואם אנחנו מתקדמים על ידי מערכת בי"ע דקדושה, אז אנחנו מזרזים את ההתפתחות שלנו וזה נקרא "אחישנה".

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 01.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מתקן הדמיה לחקר אמת ושקר
העולמות הם ההשתקפויות שלי
מאדם חכם לאדם בעל מודעות