דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כאילו שלא עשיתי כלום…

כאילו שלא עשיתי כלום…

אפילו שזה נגד הטבע שלי, אבל אני משתדל לבנות את השרשרת הזאת: עושה נחת רוח לזולת, כדי לעשות בזה נחת רוח לבורא. כלומר: "מאהבת הזולת לאהבת הבורא" ו"ישראל אורייתא וקב"ה, חד הוא". באופן כזה אני מושך אליי את המאור המחזיר למוטב, מגיע כוח מהבורא ועוזר לי בהדרגה לעשות את זה, לאט לאט מלמד אותי.

אבל כאן נכללת כמות גדולה של פעולות אחת אחרי השנייה, כי אני לא מסוגל לעבוד יחד עם כל הרצונות לקבל שלי, עם האגו שלי. הוא גדול מאוד ועדיין לא מוכר לי. אני לא יודע ממנו אפילו אחוז אחד, אפילו לא החלק המיליארד של אחוז!

וכדי לעזור לי לעשות תענוג לזולת כדי לעשות נחת רוח לבורא, ולהפוך לאורח שדומה לבעל הבית, כל העבודה שלי מתחלקת למנות קטנות שאותן אני כן יכול לעשות. אבל המנות האלה, כלומר המדרגות, מנותקות לחלוטין זו מזו. כל פעם, כאשר אני מסיים איזו מנה קטנה בעל מנת להשפיע לבורא, אפילו בצורה לא משמעותית, מבלי שאני מרגיש ומבין אותה, אני בכל זאת מחליף מצב, עובר לרצון חדש שתמיד גדול יותר מהקודם. ולכן העבודה איתו שונה גם באיכות וגם בכמות.

אותו המצב שעברתי אתמול נראה לי לגמרי לא חשוב בהשוואה לרצון החדש והיותר חזק. כאילו שלא עשיתי כלום. כי אני בודק את זה ברצונות החדשים שלי, והם יותר גדולים מהישנים. לכן לא צריך לתפוס את זה בצורה כזאת ישירה ולהתייאש מזה שאתה כל פעם כאילו חוזר לאותו המצב ואפילו נהיה גרוע יותר. כך זה צריך להיות, מפני שכל פעם אתה מקבל רצון יותר ויותר גדול.

העיקר, שאתה לוקח את מה שנמצא מחוצה לך: דומם, צומח, חי ואנשים, בפועל, מה שניתן לך וכמו כן, המורה, הקבוצה, הספרים, כדי להצטייד בכוח הבורא, בעזרה שלו, ומשתדל לעבוד איתם כמעביר שמחבר אותם. כך אתה בונה מערכת שעל ידה ובתוכה אתה תעשה נחת רוח לבורא.

מתוך ההכנה לשיעור, 26.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
טוב מעט בכוונה
נוסחת הפעולה: בורא – העולם – בורא
הייחודיות של הדור שלנו

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest