ייחודיות המערכת האינטגרלית

שאלה: כשאני נפגש עם חוק הערבות ההדדית ורואה איך הוא פועל, אני מייד מתחיל להשגיח על האחרים שלא "יקדחו חור בסירה", ומראה להם בצורה אגואיסטית שלא יעשו את זה.

תשובה: מהצד המתוקן, האלטרואיסטי, צריך לפעול אחרת. לומר לעצמי שהם כולם מושלמים, שאני יכול להיות בטוח בהם לחלוטין, הדבר היחיד שחסר לי הוא להשגיח על עצמי שאני אשלים אותם בצורה נכונה.

אם אני אתנהג נכון במעגל האינטגרלי, אז כל המעגל יהיה נכון. זו תוצאה הפוכה מאותו החוק שלפיו כל אחד אחראי על כולם. אם אני נמצא במערכת האינטגרלית ומתנהג נכון, אז אני מכריח את כל המערכת האינטגרלית להתנהג נכון. אם מישהו מפר את החוק הזה, אז כל המערכת נופלת. בתחום הטכנולוגיה קיימות דוגמאות רבות למערכות השונות, ובתוכן גם למערכת האינטגרלית. יש מערכת דיסקרטית שבה ההתחלה והסוף מסומנים באופן ברור, וכל החלקים שפועלים בה מתקשרים אחד עם השני באמצעות אימפולסים (אותות).

ויש גם מערכת שמתעוררת על ידי שינוי סיגנל (אות) ואחר כך נרגעת, מגיעה למצב של איזון, ורק אחר כך אפשר לבדוק את ערך הסיגנל כפיתרון לבעיה. והמערכת הזאת נקראת אינטגרלית, אנלוגית. במערכות הללו מתרחש זעזוע, הפרעה, ואחר כך איזון, הרגעה. אתם לא תוכלו לראות שום תוצאה עד שהכול לא יירגע ולא יגיע למכנה משותף, לפיתרון. בהתחלה, כשאתם משנים את הסיגנל, אתם מביאים, נניח, את הסביבה האגואיסטית למצב של חוסר שקט. אחר כך מתבצע התיקון: בהדרגה מושג רוגע, איזון, בין כל החלקים של המערכת. ואחר כך אתם בודקים את ערך הפוטנציאל, שהוא התוצאה של חיבור המערכת. ואם אנחנו מתכוונים לחברה האנושית, אז התוצאה שהושגה מתקבלת בכולם באופן אחיד, כאחת, בדרך טובה, וכולם משתדלים לשמור על המצב הזה בדיוק, כי הוא המצב הנוח לכולם.

מתוך שיחה מס' 8 על החינוך האינטגרלי 15.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מי יציל את מי שטובע?
על כל פשעים תכסה אהבה
יש במה לקנא