יחד ננצח

שאלה: כאשר אנחנו עובדים על איחוד, איזה אגו אנחנו מגלים: כללי או פרטי, או כל אחד בנפרד?

תשובתי: אנחנו כולנו עובדים על האיחוד והחיבור בכדי להשיג את הרצון הכללי, שבו יתגלה הבורא, תכונת ההשפעה.

כאן אין כבר שום חלוקה לאגו אישי או כללי. אני תלוי בך ואתה תלוי בי, כולם תלויים בכולם. אדם אחד קודח חור בספינה הכללית וכולם טובעים. ולכן גם הפרטי וגם הכללי הופכים לבלתי ניתנים לחלוקה – לאחד. אם אנחנו רוצים להשיג איזו מטרה והולכים לקרב, אז איזה הבדל יש בין הפרטי והכללי – זה כמו לוחמי קומנדו: או שננצח ביחד, או שנהרג ביחד. כל מה שיש לחברה יש גם לפרט, ולהיפך. לכן המושג "אישי" נעלם, והוא לא חשוב, אם אני הצלחתי או אם מישהו אחר הצליח, או כולנו – ההצלחה או הכישלון הם של כולם. אני או הקבוצה, זה אותו הדבר.

זה נקרא ערבות שאין באפשרותנו להשיגה, וזה מה שרוצה עבורנו אור התיקון (האור המקיף). מלמעלה נותנים לנו תנאי, להיות כאיש אחד בלב אחד. אבל איננו מסוגלים לבצע זאת. אנחנו מגלים אנטי-ערבות, החיסרון שלו הוא באותם לוחות הברית שנשברו.

כי הרי אנחנו מבינים שאיננו מסוגלים לכך, אנחנו מתנגדים לתורה הזו. אינני רוצה את הרוחניות הזו, שהיא מנוגדת לדימויים שלי! עכשיו מתגלה לי האגו האמיתי שלי: שאינני רוצה ואינני מסוגל להתחבר – זה נקרא "עגל הזהב". ומי בונה לי אותו? – אהרן, תכונת החסד, הכוח העליון שבי בונה לי את עגל הזהב! הגילוי הזה מגיע רק כתוצאה ממאמצים גדולים ביותר.

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר, 03.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
להביא אור לעולם
התורה ניתנת כל יום – בואו נקבל אותה!
עבודת הבורא