קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
חג ט"ו בשבט נקרא "ראש השנה לאילנות", כלומר ראש השנה לאדם שמתחיל לגדול בימים האלה. זה מאוד סימבולי שדווקא בזמן הזה אנחנו עברנו לבניין החדש, עורכים כזה כנס גדול שכולל בתוכו שלושה כנסים, ונמצאים בתהליך מיוחד של בנייה. עכשיו אנחנו רק צריכים לחכות לפירות כדי שהעץ שלנו לא יישאר עץ רגיל אלא יישא פירות.
הרב"ש מסביר באיגרת מס' כ"ט, איך להפוך את האדם לעץ נושא פרי:
"לכן בט"ו בשבט נקרא ראש השנה, שכבר האדם עשה דין וחשבון לעצמו, אם כדאי להמשיך בעבודה או חס ושלום להיפך. כי אז כבר יודע מאיזה בחינה הוא יכול להמשיך חיים, אם מדברים של קבלה עצמית, או מדברים שהם להשפיע נחת רוח ליוצרו."
אלה באמת ימים מיוחדים. לפעמים האדם זוכה לזה שהחיים הרוחניים והגשמיים שלו מתחילים לפעול בסנכרון והוא מרגיש שכל החגים והזמנים מתלבשים בדיוק על המצבים הפנימיים שלו. דווקא בימים האלה הוא צריך להחליט באיזה כיוון להמשיך את חייו: למען הגוף או למען הנפש.
בימים האלה תמיד יש צורך לבחור: או אחד או השני. ולאחר שהוא מקבל החלטה להתקדם למען הנשמה שלו, אז מתחילה עבודתו.
"הנה כתיב "כי האדם עץ השדה", ההינו כל העבודות שנוהגים באילנות שיהיה מוכשרים להוציא פירות נוהגים גם באדם. שעיקר הוא הפירות. והפירות דקדושה, הוא בזה שזוכים לגילוי אלוקותו יתברך, ונעשה כמעין המתגבר שאין פוסק לעלמין, והולך ממדרגה למדרגה עד שזוכין שאומרים "יתפאר בי, כי חפץ בי, והוא יהיה לי לעטרת צבי"."
כלומר האדם מבין, שכל מה שעבר עליו ומה שקבע את הבחירה שלו בין הגוף והנפש, זה מסודר על ידי הבורא. הוא זה שארגן את כל התנאים שבהם האדם צריך לקבל החלטה. אם הבורא מביא את האדם לזה ומעמיד אותו במקום הבחירה, אז ככל הנראה יש לו כוח, סביבה, תמיכה, שמאפשרים לקבל החלטה נכונה. מרגע זה גורלו כבר יהיה מכוון לכיוון הנכון.
אני רוצה לאחל, שתמיד תהיה לנו הבנה ש"אין עוד מלבדו" ושקיים רק כוח אחד שמסדר הכול. דווקא הוא זה ששולח לנו את הרגעים הכי קשים של החיים, שבהם אנחנו צריכים לעשות את הבחירה הגורלית והמכרעת. הלוואי והיא תמיד תהיה נכונה!
מתוך שיחה בסעודה 17.01.2014
ידיעות קודמות בנושא:
פגישה במזבלה
ראש השנה לאילנות
פירות עץ הדעת
