דף הבית / משבר עולמי / חיים בשביל הרגע

חיים בשביל הרגע

laitman_2010-03-15_9956_us-70.jpg

העולם המודרני שוקע לעבר הקרקעית במהירות גבוהה. אנחנו הורסים את הטבע, מדללים את אוצרותיו, הורסים לגמרי את החברה האנושית בכל תחומי החיים, ויחד עם זה, איננו נעצרים. למרות הכול אנחנו ממשיכים, כמו מקודם, לנוע באותו הכיוון האגואיסטי.

אם אין לך נקודה שבלב, אם אינך מזמין את האור העליון, אז אין לך את היכולת לבצע את ההשוואה, כדי למצוא את הבעיה בתוכך. אתה פועל כמו מכונה שמחובר אליה כבל חשמלי, כמו שפן מכאני שקופץ, מבלי לחשוב על כך שכל קפיצה מסתיימת בנפילה. אם אין את הכוח שיראה לי את הרע, אינני מגיע להכרת הרע: "לא נורא, לא יצא היום, יצא מחר".

זאת כל הבעיה של "מתקני העולם" שעליהם כתב בעל הסולם. "מתקני עולם" הוא מושג רוחני, שנובע מכך שהתענוג, האור, אף פעם אינו נשאר ברצון האגואיסטי שלנו. אנחנו משתוקקים אליו ללא לאות, מנסים לעשות משהו, אבל כלום לא עוזר. וכלום גם לא יעזור, כי אנחנו הרי מנוגדים לאור ואיננו מרגישים את זה.

ברגע שהתענוג רק נוגע ברצון, הוא מייד נעלם, ואני צריך להשיג אותו שוב, לפחות לרגע קט של מגע בין האור והרצון. רק למען הרגע הזה אני חי.

היינו צריכים לראות את התהליך הזה מהצד: רצון – גרגר של תענוג, רצון – גרגר של תענוג… כדי לגעת בו, אני כל הזמן "לוחץ על הכפתור" בצורה מכאנית, כמו בעל חיים בניסוי, מבלי שתהיה לי איזושהי בחירה מינימלית. ואלה החיים שלנו, שאינם מלמדים אותנו שום דבר במשך אלפי שנות התפתחות.

אם כך, "מתקני העולם" זה מושג פילוסופי עמוק מאוד. זוהי צורת ההתפתחות האגואיסטית הנכונה והיחידה. זוהי תכונה שמושרשת בטבע שלנו, ואין לאן לברוח ממנה.

רק אם מופיעה אצל האדם הנקודה שבלב והוא מתחיל להתפתח בצורה נכונה, מובל על ידי הרצון החדש שלו, אז הוא רוכש את הכוח המנוגד למכניקה של הרצון והתענוג: כוח האור. האור הזה מעורר בו את ההרגשה שחסר כאן המרכיב השלישי, הכוונה החדשה, החשבון החדש, המסך.

מה שחשוב בחיפוש הזה, זה שהוא מכוון כנגד "מתקני העולם" שבאדם. מסתבר שקיים מישהו מעליך, הוא זה שמחדיר בך את הפגם והוא גם זה שמתקן אותו.

זהו התהליך שעלינו לעבור. ואנחנו עוד נראה תוצאות בהתפתחות האנושית. כמו שכתב בעל הסולם, כל אחד מחכה לכך שהאחרים יודו בכך שהם טעו והוא צדק. אך זה לא יקרה לעולם, כל אחד ימשיך לעמוד על שלו. כל האנושות תלך בדרך הזאת: הצדדים המסוכסכים ימשיכו עד הסוף. ואין ברירה, זה יוביל אותנו למלחמות ולהשמדה עצמית.

אם לא נציג כנגד התהליך הזה את הפצת חכמת הקבלה, לא יהיה סוף לסכסוכים ולמחלוקות. השאלה היא רק: האם ישמעו אותנו לפני שתתחיל ההשמדה ההמונית, או רק אחריה, כשיישאר מהאנושות רק קומץ קטן? התיקון בכל מקרה יתממש לפי שיטת הקבלה, אך האם זה יגיע לשואות, למותם של מיליארדים, ולהישרדותם של אלו שישמעו לשיטה ויתחילו ליישם אותה כתוצאה מהייסורים הנוראיים שידחפו אותם? או שאנחנו נצליח להסביר לעולם את השיטה הזאת מבלי להגיע למצב קיצוני כזה?

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום בעולם", 04.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
דרך רצופה בטעויות
גורלם של כל הפרויקטים
רגע האמת

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest