קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ידיעה: "כל אם שמחה עד אין קץ למראה חיוך על פני הילד שלה. כעת מצאו המדענים הסבר מדעי לשמחה זו. מסתבר, שהחיוך של הילד מפעיל את מרכז העונג במוח, בדיוק מה שקורה בעת שימוש באלכוהול או סמים. מדענים מטקסס הצליחו לראשונה לברר מדוע חיוכו של ילד מרגיע כל-כך את ההורים. בניסוי שנערך נתנו לנשים לצפות בתמונות של ילדיהן ושל ילדים אחרים. בחלק מהתמונות הילדים חייכו. בדיקת MRI ובדיקות דם הורו על כך שכאשר האם צופה בתמונה של הילד שלה מחייך, מופרש אל דמה הורמון הדופמין. לא נצפתה תגובה דומה לחיוך של ילדים אחרים. הפרשת הדופמין היא שגרמה להרגשת השמחה אצל האם. זהו הורמון שמופרש בעת הרגשת תענוג. הוא מופרש גם בעת שימוש באלכוהול או סמים".
תגובתי: זהו הביטוי הכימי לטבע האגואיסטי שלנו. אמרו לי, האם כאשר האדם רוכש את תכונת האהבה לזולת, מופרש אצלו דופמין כאשר הוא רואה חיוך של אדם או ילד זר? האם ה"סם" הזה הוא אותה ההרגשה שלה אנחנו מצפים בעקבות הרגשת הבורא כ"טוב ומיטיב"? האם ניתן בצורה כזאת, ע"י סקירת MRI או בדיקת דם, לקבוע האם האדם הגיע למצב של אהבת הזולת?
ידיעות קודמות בנושא:
סמים והתקדמות רוחנית – שני דברים מנוגדים
בדומה לאֵם, האוהבת את בנה
חוק האהבה העליונה
