חוקי החיבור בין הנשמות

כל מה שאנחנו לומדים בחכמת הקבלה זה חוקי החיבור בין הנשמות. אם כי בינתיים איננו רואים את הנשמות, אלא תופסים אותן כבני אדם גשמיים. ובחוקי החיבור האלה אחד יכול להיות גדול מהשני, או קטן מהשני, או ששניהם שווים. אבל כל שלושת התנאים האלה חייבים להתקיים בכל אחד מאיתנו. ואם שלושתם לא יהיו בנו, אז לא יהיה קשר נכון בינינו.

כי כל אחד צריך לקבל מהאחרים ולתת לאחרים, ולהיות מחובר איתם בשווה. קשר כזה חייב להתממש בכל אדם.

לאחר השבירה אין לאף אחד מאיתנו כוח לעשות שום מעשה של השפעה. ואם יש לו באמת רצון להגיע להשפעה, אז מתוכו האדם מתחיל להבין כיצד צריך להתחבר עם הזולת. ואם הוא אינו משתוקק לחיבור, זה סימן שבינתיים אין לו רצון להשפעה. האחד לא קיים ללא השני.

ועל ידי זה שהאדם מתחבר עם הזולת, הוא מקבל יותר כוחות, ככל שהוא הצליח ליצור יותר קשרים. לאף אחד מאיתנו אין כוחות להשפיע, אבל אם הוא מתחבר עם עוד כמה אנשים, אז בזכות החיבור הזה הוא רוכש כוח פרטי לעצמו.

והכוח הפרטי הזה הוא כבר כללי, שייך לכולם. אבל הוא שייך לאותו האדם שהביא לחיבור. באותה המידה שהוא מתקדם הוא יותר ויותר מחבר את עצמו עם האחרים כדי להשפיע להם, מפני שהוא מרגיש שבנושאים כלשהם הוא יותר חזק וגדול מהם. וישנם דברים שבהם הוא מרגיש את עצמו קטן מהאחרים והוא מקבל מהם כוח ותמיכה, ומתפעל מהרצון שלהם.

ויחד עם זה, כולם צריכים להרגיש את עצמם שווים ולהיות חברים, כי האהבה יכולה להיות רק בין שווים. כל אדם מתקדם ויוצר לעצמו את הכלי הרוחני בזכות החיבור הזה. אם מתחברים 10 חברים, אז כל אחד מהם מקבל כוחות פי 10, ואם מתחברים 100 חברים – פי מאה. על אף שהחישוב כאן הוא יותר גדול ומורכב.

כך האדם עובד בתוך קבוצה קטנה, וכך גם צריך לעשות בקנה מידה של כל האנושות. ב"קבוצה הגדולה" הזאת פועלים אותם החוקים. כך אנחנו משיגים את מטרת הבריאה.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 02.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ה"קבוצה" הגדולה ביותר היא העולם האינטגרלי
ללמוד על עצמנו את חוקי הבריאה
מתקרבים יותר ויותר למוקד ההשפעה