דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חומר יצירתי האגו שלנו

חומר יצירתי האגו שלנו

שאלה: קיים חשש שאדם שנכלל מחשבתית במערכת האינטגרלית הכללית, מפסיק להשקיע מאמצים פיזיים רגילים, ואפשר לומר, שיהפוך לבטלן. האם בעולם האינטגרלי יישאר מקום למאמצים ישירים של האדם?

תשובתי: אנחנו התפתחנו במשך כל ההיסטוריה של האנושות תחת השפעת התפתחות האגו שבנו. האגו עבר כל מיני דרגות: אגואיזם גופני, אוכל, מין משפחה. אגואיזם שכיוון אותנו לעושר, כבוד, שליטה, מושכלות. והיום אנחנו "ננעלנו", ומופיעים אצלנו צרכים של משהו יותר נעלה.

נעלם הכוח המושך של ההתפתחות האגואיסטית הקודמת, האדם משתוקק לאן שהוא, אבל לאן? – לא ידוע. מכאן נובעות כל השיטות הרוחניות, הטכניקות, "new age" וכל השאר. אנשים פתאום שוב פנו לדתות, האמת נראית לנו כ"הלוך ושוב", אולם למעשה, זהו סוג של חיפוש שיחלוף במהרה.

אנחנו נכנסים לאינטגרליות. כלומר, עכשיו האנושות תתחיל להבין שהמצב הבא שלנו, הוא יצירת החברה האינטגרלית.

ומה עם האגו שלנו? – אנחנו הגענו עד לקו הסיום של התפתחות האגו, ומתחילים ממנו והלאה לבנות מערכת אינטגרלית או להידמות למערכת האינטגרלית, לטבע, שהם אותו הדבר.

איך אנחנו עושים זאת? על פני האגו שגדל בנו.

מה הכוונה שגדל, אנחנו הרי אומרים, שהוא כבר לא גדל.

הוא יתחיל לגדול, כדי שאתה תהפוך אותו לאינטגרלי. כלומר, זהו אגו אחר לחלוטין, שיתנגד, יפריע לך להפוך להיות אינטגרלי. ומתוכו, בהביטך עליו, אתה תוכל להשתנות, מפני שתראה את כל ההפרעות השליליות, התקלות במנגנון הזה, ובאיזה אופן ניתן לתקנו ולהפוך להיות אינטגרלי.

בשביל מה דרושה כזאת מערכת?

כדי שדרך כל מיני התקלות, השבירות, הייסורים, כל מיני הפערים, חוסר התפיסה, הדחיות האגואיסטיות מהאנשים האחרים, האגו שלי שוב ימשוך אותי לאן שהוא.

בשביל מה אני צריך מתוכו לנסות על ידי מאמצים להיכנס למערכת קשר אינטגרלית עם כולם?

מפני שהודות לכך אני מקבל הרגלים, לומד כמו תלמיד בבית ספר שפותר תרגילים. כל הזמן נותנים לו מטלות, והוא צריך להרגיש: נכון, לא נכון. מהלא נכון יוצא נכון, מה שנקרא: "אין חכם כבעל ניסיון". "חכם" לא במובן הישיר, אלא זה שמכיר ויש לו ניסיון בעוונות, בטעויות. כלומר, אנחנו כל הזמן עובדים על הטעויות, אך הן לא הטעויות שלנו, כך בכוונה מתפתח בנו הטבע האגואיסטי, לא בגלל שכך אנחנו רוצים, אלא כדי שנתעלה מעליו וניצור איחוד אינטגרלי.

לכן האגו מתפתח, אבל זהו אגו אחר לגמרי, שכולו מכוון באופן בררני נגד החברה.

כאן העבודה היא אחרת לחלוטין. אם בעבר אני השתמשתי באגו בצורה ליניארית (ישירה) והודות לו כל הזמן הלכתי קדימה, התפתחתי בצורה אגואיסטית, אז עכשיו אני נדחה ממנו בצורה הכרתית, הופך אותו לאיחוד אינטגרלי, לחיבור עם האחרים. היום הוא מהווה עבורי כבר חומר יצירתי, אני בונה בעזרתו.

שאלה: כדי שהאגו הזה בכל זאת יתגלה, האם אני צריך פיזית לשתף פעולה עם העולם, האם אני צריך להיות נוכח בו?

תשובתי: בשביל זה העולם שלנו נברא כזה. מפני שדווקא בו אנחנו יכולים בו זמנית להיות ברגשות אגואיסטיים ונעלים.

מתוך שיחה מס' 32 על החינוך האינטגרלי, 30.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
איש משפחה למופת
האגו משנה צורה
מאגואיזם ליניארי לעולם "עגול"

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest