קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
במאמר "הסתר וגילוי פנים של ה' יתברך" בעל הסולם מתאר את הדרך שבה אדם שגילה את הבורא, תופס את העולם:
"כל המכירים שלו הולכי בדרך הישר, המה בעלי פרנסה לא ידעו מחלה. והם המכובדים ביותר בעיני הבריות, ואין להם שום טרדות.
וכל המכירים שלו שאינם הולכים בדרך התורה, המה מחוסרי פרנסה, מוטרדים בחובות מרובים, סובלים מחלות, מלאים מכאובים ומבוזים ביותר בעיני הבריות".
אין שום דבר, מלבד לרצון ליהנות ולאור, שממלא את הרצון הזה. כל תמונת העולם שאנו רואים נקבעת כתוצאה מהיחס ביניהם בלבד.
עולם, זו אינה מציאות כלשהי שאינה תלויה בי, שבה אני צופה מהצד. להיפך – כל אחד רואה, את מה שמכתיב לו רצונו ליהנות.
לא ניתן למצוא שני בני אדם, המסתכלים על העולם מאותה פרספקטיבה.
העולם יכול להיראות להם מנוגד באופן קוטבי – וזה תלוי במידה שבה האור ממלא את הרצון. קביעה זו מעידה עד כמה תפיסת המציאות שלנו היא אישית.
גילוי הבורא לא נמדד בפרמטרים גשמיים – הוא משנה את ראיית האדם בלבד.
כמות האפסים בחשבון הבנק שלך אינה משתנה, אלא משתנה ההרגשה שלך לגבי כמותם. אדם שהרוחניות מאירה לו, מרגיש שהכול אצלו מלא לגמרי.
אפילו מיליארדר אינו מרגיש כך בדרך כלל. אם יש לו 50 מיליארד, הוא סובל מכך שאין ביכולתו לקבל לפחות עוד חצי מיליון.
הוא מוכרח לראות שהתווסף עוד קצת לחשבונו מדי יום. והדבר לחלוטין לא תלוי בכמות המיליארדים שכבר נמצאים שם – העיקר עבורו, זה כמה הוא הצליח להוסיף היום. בכך נמדדים כל החיים שלו!
אם אדם גילה את האור, הוא אינו זקוק לשכר נוסף. בין כך ובין כך, הוא שוחה באוקיינוס של כל טוב. אם הוא הגיע למגע עם האור, וכל הזמן מתקדם בתוכו, הוא אינו מרגיש מחסור בדבר.
אבל האם הוא בריא או חולה?! הוא אינו מרגיש חולה, הוא מרגיש שהכול טוב. אך מה יגיד הרופא, כאשר הוא יבדוק אותו? העניין הוא שאנו מדברים על הדרך שבה האדם עצמו תופס את העולם.
איננו מבינים כיצד כל זה מתרחש. כשהאור מתגלה, האדם אינו מתעלה מעל המחלות והבעיות – הוא נשאר איתן, ועם הבורא.
אחרת הוא היה מוחק מחצית ממה שהבורא נתן לו, מחצית מהיחסים שלו עם הבורא…
מתוך שיעור על המאמר "הסתר וגילוי פנים של ה' יתברך", 20.12.2009
