קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איך אנחנו צריכים לקבל את המצב הנוכחי שלנו?
תשובתי: היום אנחנו שוב, לאחר פרידה בת 3500 שנה מבבל העתיקה, מרגישים את עצמנו באותה בבל העתיקה. ולכן הזמן שלנו, הוא זמן של תיקון אותה בבל העתיקה, שממנה ניסינו לברוח אבל לא הצלחנו… מפני שאת בבל, כלומר, את החברה האגואיסטית שלנו, צריך לתקן!
לכן צריך להסתכל על ההיסטוריה בכללות, ולא חשוב שעברו 3500 שנה מאותו הניסיון של אברהם ליצור חברה מאוחדת. האירועים האלה משתקפים עד היום על גורל האנושות, שהוא עובר שינויי צורה, מועבר, מתרכז בסך הכול בכיוון תנועה אחד של האנושות, לאיחוד. בינתיים אנחנו מגלים את ההופכיות אליו.
בלימודים שלנו צריך להיות מקושרים עם הבורא, בכל הפעולות שלנו צריכים להתכוון לבורא, לכוח האור, לתכונת ההשפעה שמתקנת אותנו, שבלעדיה אנחנו בשום אופן לא נוכל להיתקן, להשתנות.
ידיעות קודמות בנושא:
סוגרים מעגל
בבל החדשה
בבל עדיין כאן
שלום רב,
אני ראה את החזון כחינוך מחדש לדוגמא: עד עכשיו לימדו את הילד לריב, לכעוס, לרנוס,לנצל, לשנוא כי זו החברה.ועכשיו צריך לחנך מחדש את החברה לאהוב, להעניק לתת ונכון זה קשה כי אתה מחנך חברה למשהו אחר שהם לא עכשיו. אני כבתור ילדה מתחברת בכדי להטמיעאת הערכים והטוב, האור לוקח זמן אבל הטבע, אלוקים לא יכול לתת לי הרגשה טובה בכדי שאני ארגיש יופי אני מתקדמת הוא מעודד אותי להמשיך ולא מכות מכות מחשבות של לא ומקשה כל פעם מחדש הרי אני ממש כמו תינוקת שנולדה שרק מתחילה ללמוד אז חלמה לסטור ולהכות בה כל פעם מחדש אי אפשר ללמד אותה ברוך וחום ותחושה של ביטחון נכון צריך להגיע לטוב אבל למה במכות ולא משהו מעודד איך היה תינוק הופך למישהו אם כל הזמן היו מגדלים אותו במכות ואומרים לו אתה צריך להיות טוב לא משנה מה הוא ייעשה וכמה ייתאמץ האם הילד יגיע למטרה? רב יקר כמה מילות עידוד לא יזיקו לנו כל הכבוד אתם הולכים בדרך הכונה יופי עוד קצת ומשהו טוב וחדש מתגלה