קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אני לומד בקבוצה הוירטואלית ויחד עם תלמידים נוספים הייתי רוצה לקבל תשובה לשאלה הבאה: באחד מספריך כתבת שאם לאדם הקדמון שחי במערות לא היה את איבר התחושה שמרגיש את הקיר כחומר או צורה המלובשת בחומר, הוא היה עובר דרך הקיר, מבלי להרגיש אותו.
למרות שאני לא מבין את המשפט לעומקו, נדמה לי שהוא לא נכון. אפילו שאנחנו לא מכירים חפץ מסוים, אין זה אומר, שאנחנו לא יכולים לבוא איתו במגע. הטקסט מבלבל את ההבנה של המכאניקה הקוונטית ואת המציאות של מקרו עולם. ההיגיון שמיושם אינו הגיוני. ללא קשר לצורה, שאותה מקבל החומר, הוא תמיד מורגש על ידינו, כי כך תופסים אותה איברי החישה שלנו. במקרים שבהם חמשת החושים לא מספיקים, אנחנו יכולים לחקור את החומר בעזרת מכשירים מתאימים.
למשל אני צולל בים עד לקרקעית, מסביבי יש כמות גדולה של צורות וסוגים שמעולם לא פגשתי בהם בעבר ובכל זאת החושים שלי קולטים אותם.
תשובתי: נלך בצורה הפוכה: יש קירות, שאותם אנחנו לא מרגישים. האם אנחנו נתקלים בהם או עוברים אותם מבלי להרגיש? הכול קיים בתוכנו, בתוך התכונות שלנו, בחמשת החושים שלנו. אם הם היו שונים, הם היו מציירים לנו עולם שונה. אנחנו מדברים על אדם מהמערות, כי בנוסף לתכונותינו הצטברו בנו גם מידע ומערכות, שיוצרים את האשליה "הסובבת" אותנו.
כל עוד לא נשיג ונרכוש את התכונה ההפוכה לנו-"ההשפעה", לא נבין את תכונת האנטי-חומר, וגם לא נוכל להבין, שהעולם שלנו "מצויר" בתוכנו.
ידיעות קודמות בנושא:
תמונות של המוח שלנו
תמונות מהמוח שלנו
ידיעות נוספות במדור: מציאות מדומה
לפי ההגיון הזה, אז נראה כי האדם בודה את המחלות מראשו אז, למה אנחנו יוצרים מחלות ? ואיך מתפטרים מהמחלות? אם הכל רק בראש שלנו ?