קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
לנו זה נראה משונה, מדוע הבורא שברא את העולם הזה והוא בעל כל האפשרויות, נזקק לעזרתנו. אך הוא תלוי בנו, כמו שאימא תלויה בתינוק. אם היינו בדרגות דומם, צומח וחי, אז באמת הוא היה מנהל אותנו בכל מאה אחוז. אך אם הוא רוצה לגדל אותנו עד למדרגת אדם, עד לרמה שלו, אז הוא לא יכול לתת לנו הכול מן המוכן, עלינו לפתח בתוכנו שׂכל ורגשות בכוחותינו. כי הגדילה נעשׂית בזכות ההשתתפות העצמית שלנו. עד כמה שאני בעצמי משתתף אני גדל, ואם לא אשתתף לא אגדל. זה נקרא להיות אדם!
אם הייתי סתם בהמה, הייתי פשוט מקבל ממנו ורק הייתי יותר משמין. אך אדם זו מדרגה איכותית חדשה שיכולה לגדול רק כתוצאה מבירורים עצמיים, פירוק והרכבה, בהשתוקקות להידמות לבורא. רק בזכות זה אני גדל. ויוצא שהבורא מחכה, בזה הוא תלוי בי! אם ילד לא רוצה ללמוד ולקבל ידע כדי לעלות מכיתה לכיתה, לא מכין שיעורי בית ולא עושה מבחנים, אז המורים לא יכולים לעשות שום דבר. הכול תלוי לא בבורא אלא באדם.
זה הדבר היחיד שהוא אינו יכול לעשות במקומך, אחרת לא תגדל. מָדרגת "המדבר", אדם, חייבת לגדול בתוכנו, כתוצאה מעבודה מקדימה עצמית שלנו, בירורים, הבנה, שׂכל. אנחנו צריכים בעצמנו לצרף את השׂכל והלב שלנו, ולא לחכות שהבורא יעשה מאיתנו אדם, מדרגת אדם לא ניתן לתת מבחוץ, צריך לכבוש אותה מלמטה, מבפנים. האור יכול רק לזרז את ההתפתחות שלנו, עד לקבלת הנקודה שבלב. וכל הרצונות שמעליה, אנחנו צריכים להרוויח בעצמנו. כי אם הבורא ילביש אותך בדמות מוכנה של אדם, אז ייצא קוף ולא אדם.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "שפחה כי תירש גבירתה", 09.12.2010
