קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס סנט פטרבורג, שיעור מס' 4
שאלה: מה זה אומר, לחץ נכון שהקבוצה מפעילה על האדם בכך שמאלצת אותו להתפתח מבחינה רוחנית? במה הלחץ הזה נבדל מלחץ כזה, שלהיפך, יכול לשבור את האדם? ומה זה כפייה ברוחניות?
תשובתי: אין כפייה ברוחניות, ישנה רק דוגמה. רק דוגמה!
אני מציע באופן זהה לחנך את הילדים. עד שהבנתי את זה בעצמי עברו שנים, אני הזדקנתי, הילדים שלי גדלו. אבל בעצם זה כך.
רק על ידי דוגמה אתה יכול לחנך מישהו, לעניין, לעזור פנימית, להשתנות רוחנית. רק על ידי זה שאתה מראה לו, שאתה נותן יגיעה, עושה איזו עבודה, בכך שמעורר בחבר קינאה וזה נותן לו דוגמה, רק כך ולא בשום דבר אחר!
זה לא לחץ. ככלל, אנחנו מפעילים לחץ על אדם רק במקרה שהוא מזיק. הנזק הוא בגילוי מכוון של קלות דעת: "אהה… אפשר לחשוב…", על זה אסור לסלוח.
כלומר, אסור להסתכל על זה, לשמוע ולראות את זה. אסור שזה יהיה! אם ישנו אדם כזה בקבוצה, אז תיפטרו ממנו מייד! אני מציע לכם. זהו ווירוס נורא! יכול להיות שלפי טבעו הוא אדם רציני. אבל אם מבחינה חיצונית הוא מרשה דבר כזה, או לכאורה מתהדר בכוונה, אז אין לו זכות להישאר בקבוצה! כל השאר זה לא נורא, חוץ מגילוי קלות דעת.
האדם צריך להראות לקבוצה דוגמאות חיוביות. אם הוא מגיע ומתחיל להתרברב, שהרוויח למשל מיליונים או מתחיל לנפח כל מיני מטרות לא רצויות לנו, אז עליו לעזוב את הקבוצה. הוא חייב להתפעל רק מהמטרה שלנו, מהיכולות הקבוצתיות שלנו, ממה שנמצא לפנינו, בתוך ההשגה שלנו.
מתוך שיעור מס' 4 בכנס סנט פטרבורג, 12.07.2013
דיעות קודמות בנושא:
חוסר דוגמה טובה, זה דוגמה רעה
מתי קלות ראש עוזרת, ומתי היא מזיקה
הנחישות בדרך
