דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ויכוח בין שני רצונות

ויכוח בין שני רצונות

שאלה: האם ה"נקודה שבלב" קשורה לגוף הגשמי שלנו?

תשובתי: הגוף שלנו נפעל על ידי הרצון. לפעמים אני שוכב ללא כוחות, באיזו תרדמה ולא יכול להכריח את עצמי לזוז. יחד עם זה, אני בריא מבחינה פיזית, לחץ הדם, רמת הסוכר, הלב, הריאות, הכול בסדר ובריא. אז מדוע אני לא זז? מפני שאין לי רצון. אני לא רוצה שום דבר, כזאת מן הרגשה מלנכולית. ולפעמים, שגם אם יש לי חום גבוה וסחרחורת אני מסתובב בטירוף כל היום, כדי לפתור איזו בעיה.

דווקא הרצון הוא זה שמפעיל את הבשר. כלומר, אנחנו פונים לחכמת הקבלה וגם באים לשיעור לא עם הגוף, אלא עם הרצון.

הגוף, הוא סתם "בהמה", שאותו אנחנו מביאים איתנו. הכלב שוכב על השטיח ליד הכורסא של בעל הבית, וכך גם אני מושיב את הגוף שלי על הכיסא. אבל אני בעצמי, זה רצון. איך שאני עובד עם עצמי, איך שמכוון ו"מפרמט" את עצמי, כך אני מפעיל את הגוף שלי. הוא בסך הכול "מכונה ביולוגית", ואם נותנים לו מספיק מוטיבציה, אז אפילו עם חום גבוה הוא יצעד אל המטרה יחד איתי.

בכל מקרה, הרצון מחליט וקובע מה לעשות, ואילו הגוף מבצע את הפקודה. לכן בראש ובראשונה תדאג לרצון ולא לגוף.

וחוץ מזה, אתה יכול לחדור יותר ויותר עמוק ולעבוד עם ה"נקודה שבלב", מעל לרצון ומעל לגוף. בזה אתה עובד "נגדם" והנקודה קובעת את כל הפעולות שלך, בכך שבוחרת את מה שהכי חשוב.

וויכוח בין שני רצונות

באופן כזה, הרצון וה"נקודה שבלב" כל הזמן מנהלים ביניהם ויכוח בתוכך. הוויכוח הזה נובע מזה, שהנקודה מהווה רצון אחר, השתוקקות לבורא. בסופו של דבר, כל הזמן מתנהל ביניהם מאבק, אבל הגוף "לא מתערב" בזה, הוא מתנהג לפי רצונו של המנצח, או שזה הרצון של הלב או ה"נקודה שבלב"…

לחלק מבני האדם הנקודה הזאת כבר התעוררה, ואצל האחרים היא עדיין ישנה בעומק של האגו הגשמי. בהימצאה מלכתחילה במרכז הלב (•), היא צריכה "לצוף" ולעלות מעל הלב. בדיוק כמו שהתולעת, בדוגמה של בעל הסולם, צריכה לצאת מתוך הצנון החוצה. במשך אלפי שנים נמשכת תקופת ההכנה במדרגות של "אומות העולם", עד שהנקודה עולה למעלה על ידי הייסורים. ובסוף העלייה מתחילה העבודה האמיתית איתה, ובשלב הזה האנשים מגיעים אלינו ל"בני-ברוך" (ב"ב).

מה שנוגע ל"אומות העולם", זה פשוט שלבים שבדרך. כולם שייכים למערכת הכללית, אבל היום נתנו לנו אפשרות להתקדם בצורה הכרתית. כך עשה המאור המחזיר למוטב ("אור מקיף", או"מ). למה? – אנחנו לא יודעים, אבל בעיקרון, התהליך נעשה בהתאם לסדר יציאת ה"רשימות".

בזמן השבירה ה"רשימות" הגבוהות נפלו הכי נמוך. ועכשיו מתחילה ההתעוררות, וכאן הכול תלוי בכך, לאיזה "רשימו" האדם שייך, מהו שורש נשמתו. אחר כך הוא יגלה את השורש הזה ויידע את כל הפרטים של הדרך שלו. אך בכל מקרה, זה לא תלוי באף אחד באופן אישי, מפעילים כל אחד והוא חייב לבצע את התפקיד שלו.

וויכוח בין שני רצונות

שאלה: לפעמים אני תופס את עצמי ברגש של עליונות כלפי אלה שעדיין לא "העירו" אותם…

תשובתי: זה מפני שהאור לא פעל עליך בצורה מספקת. אתה עדיין שופט מתוך האגו שלך. למעשה, אתה לא תוכל להרגיש עליונות על אף אחד, אפילו על נמלה. להיפך, בכל דבר אתה תרגיש את הבורא. הוא עומד מאחורי אדם זה או אחר, הוא עומד לפניך ולא יכולות להיות לך טענות וזלזול כלפי אף אחד. אפילו כלפי השונאים הכי גדולים שגורמים לצרות, שמאיימים על העם והמדינה, אתה תראה רק את הבורא שמחייב אותך בזה להתעורר ולהסדיר את הקשר איתו מעל להפרעה הנוכחית. בשביל זה הוא שׂם לפניך את ההפרעה, והעוצמה של ההפרעה מצביעה על כך, באיזו עוצמה אתה יכול להיות קשור איתו.

ולכן נאמר: "אפילו שחרב חדה מונחת על צווארו, לא יתייאש מהרחמים".

מתוך שיעור על המאמר "ששים רבוא נשמות", 07.01.2012

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest